fbpx

החוויה של האחים

מכללת כרכור | החוויה של האחים במשפחה עם ילד ADHD

יש אחים, שחווים רגשות של דאגה וחרדה, עקב התחושה שמשהו לא בסדר עם אחד האחים. רגשות אלה נפוצים במיוחד במשפחות, בהן אין פתיחות לדבר על הבעיה. ילדים צעירים חווים חרדות כאשר הם חשים משהו לא ברור או לא ידוע. כאשר הם חשים כי האח חריג, מקבל יחס מיוחד בבית, מהווה בעיה ביציאות מהבית ומעורר כעסים או עצבות אצל ההורים, וגם שומעים לחשושים בדבר בעיה או תרופה, שהוא מקבל, אך אינם מקבלים הבהרה לגבי מהות הבעיה, הם נשארים חשופים לחרדה ולפחדים מפני מחלה קשה, סכנת הידבקות ואף סכנה למותו של האח.
כאשר הדברים אינם ברורים ובהירים, נשאר מקום רב מדי לדמיון ולחרדות, בעוד הפנטזיה מעצימה את הבעיה המציאותית.

בנוסף, חווים האחים רגשות כעס על האח המציק, הנודניק, חסר הגבולות, שנוגע בכל דבר, הורס ונוהג בתוקפנות ובאימפולסיביות. הם גם כועסים על ההורים, שנוקטים איפה ואיפה בין האחים, ללא הבהרה מדוע האח מקבל הקלות ותנאים מיוחדים בבית, דבר שמעורר את קינאתם. רגשות קינאה אף מתעוררים בעקבות כמות האנרגיה המושקעת בילד הבעייתי – אנרגיה של כסף, של זמן ושל רגשות. לעתים, נראה אחים שמפתחים בעיות כדי לקבל את הרווח המשני של תשומת לב מיוחדת מצד הוריהם.

יש אחים רבים שמדווחים על רגשות של בושה באח הבעייתי. הילד הבעייתי יבייש את אחיו בהתנהגותו חסרת הגבולות, באימפולסיביות המזיקה שלו ובחוסר הסבלנות לחכות לתורו. גם האחים מתמודדים עם תחושות אשמה.

יחסי אחים, תחושות אשמה

תחושות האשמה נובעות, בראש ובראשונה, מעצם הכעס והשנאה, שהם חשים כלפי האח הבעייתי, וממחשבות כגון:
“הלוואי שלא היה לי אח כזה” או: “הלוואי שיעוף מפה”. בבית בו יש לגיטימציה להבעת רגשות, ניתן לדבר על התסכול והקושי שבהתמודדות עם קשייו של הילד, דבר שמפחית את תחושות האשמה, אך במשפחות, שאינן כאלה, האחים נשארים עם רגשות אשמה קשים. יש אחים שמתמודדים עם רגשותיהם הבלתי מעובדים דרך נקמה באח הבעייתי, תוך הפיכתו ל”כבשה השחורה” במשפחה. ילד עם הפרעת קשב וריכוז הוא בעל פתיל קצר מאוד של סבלנות, ומתפוצץ בקלות. האחים יודעים זאת, ועלולים להשתמש בחולשה זו, לעצבן אותו, להדליק אותו ולדאוג כי ייענש שוב ושוב על-ידי ההורים על כי נהג בתוקפנות כלפי אחיו.

תופעה נוספת שמצאנו כי נפוצה במשפחות היא מעין פיצוי על הילד הבעייתי –
אחד האחים לוקח על עצמו תפקיד של המצליחן, זה שלא מאכזב את הוריו. הוא משאיר את אחיו בתפקיד הקשה של “הילד הרע”, ונדחק לתוך תפקיד קשה וכובל לא פחות של “הילד הטוב”. (מנור, טיאנו, 2005)

יחסי אחים בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

במחקר של Amori Yee Mikami and Linda J. Pfiffner משנת 2007 נבדקו איכות יחסי אחים בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לעומת ילדים ללא הפרעת קשב וריכוז.
במחקר השתתפו 77 ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ו14 ילדים ללא ההפרעה ששימשו כקבוצת בקרה. היחסים בין האחים הוערכו באמצעות שלושה מדדים: דיווח של האם, דיווח עצמי ודיווח של האחים. בניתוח הדיווחים ושילוב התוצאות מצאו החוקרים שביחסים בין אחים עם הפרעת קשב וריכוז יש עליה בקונפליקטים לעומת קבוצת הביקורת.
יחסים בין אחים עם הפרעת קשב וריכוז פחות חמים וקרובים. ביחסים בין אחים עם הפרעת קשב וריכוז יש יותר בעיות. המסקנות של מחקר זה הן שמומלץ לשלב את מערכת היחסים בין האחים בתיאוריות על חוסר התאמה חברתית של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.
המחקר מרחיב את התמונה לגבי חוסר ההתאמה החברתית והקשיים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז במערכת היחסים עם ההורים וכולל גם את הקשיים עם האחים.

מחקר זה מתאר את חשיבות מערכת היחסים בין האחים והשפעתה על ההתפתחות הנורמאלית.
היחסים בין האחים מספקים לילד סביבה חברתית משמעותית להתפתחות. על הילדים ללמוד לשאת ולתת ולפתור את הקונפליקטים בינהם משום שאינם יכולים להימנע ממערכת יחסים זאת.
מספר הולך ועולה של מחקרים תומך במסקנה שהיחסים בין האחים משפיעים באופן משמעותי על ההתפתחות החברתית.
יחסים חיוביים בין האחים מנבאים כישורים חברתיים טובים יותר וסיכון נמוך יותר לפסיכופתולוגיה, בעוד שיחסים שליליים בין האחים מנבאים יותר נטיה לאלכוהול ולסמים בתקופת ההתבגרות. (Mikami Pfiffner, 2007)

מחקר נוסף שנערך ע”י Judy Kendall התמקד בתיאור אופן התמודדותם של אחים לילדים עם ADHD עם ההפרעה הכרונית.
השיטה היא איכותנית, המחקר התבסס על ניתוח ראיונות אישיים, משפחתיים וכן נחקרו גם יומנים.

במחקר השתתפו 11 משפחות ובתוכם 12 ילדים הלוקים ב- ADHD, כולם בנים בגיל 10.
המחקר הגיע מסביבה בית ספרית ולא קלינית. במהלך המחקר נאסף מידע מראיונות ומיומנים אישיים שנכתבו ע”י הנחקרים.
הראיונות היו גם אישיים וגם משפחתיים ואורכם נע בין 30-60 דקות. המחקרים נעשו בהסכמתם המלאה של ההורים והילדים.
לאחר שהחומר הראשוני נבדק, נערכו ראיונות שניים ( 8-12 שבועות מאוחר יותר, לאחר זמן בו יכלו הנחקרים להרהר בתשובותיהם הראשונות). בנוסף לראיונות כתבו הנחקרים ביומנים במהלך 8 שבועות, חוויות טובות/ רעות הקשורות לתסמונת ADHD. הראיונות הוקלטו ושוכתבו וכך נוצרו למעלה מ-3000 דפי מידע.

בשל נקודת המבט האינדיבידואלית במחקר זה נעשה שימוש ב-grounded theory, זוהי מתודולוגיה איכותנית המבוססת על האינטראקציוניזם הסימבולי.
לפי גישה זו אנשים יוצרים משמעות לתופעות שונות בהתאם לפירוש שלהם את האינטראקציות בהן הם מעורבים.
לפי גישה זו “המציאות” נתפסת כאלמנט המעוצב על-ידי האינדיבידואל ויחסו לחברה, ומכאן נובע כי ישנן מציאויות רבות. חוקרים בגישה זו טוענים כי יחידים וקבוצות חולקים מספר מצבים חברתיים, ומהם נוצרות משמעויות.
מטרתו של החוקר בגישה זו היא לראות את המציאות דרך עיני הנחקרים. לכן המחקר מתבסס על דעותיהם והרגשותיהם של היחידים ומכאן כי מחקר זה אינו כוללני אלא אינדיבידואלי.
יחידת המחקר במחקר זה היא היחידים והמשפחות. בחירת המדגם -המדגם הראשוני נלקח מתוך חולים שהיו מודעים למצבם וגילו עניין במחקר.
מספר המרואיינים החל מקריאה של מחקרים קודמים והלך והצטמצם ככל ששאלות המחקר השונות קיבלו מענה. המגבלות לקבלת המרואיינים היו: משפחה בעלת לפחות ילד אחד שגילו פחות מ-18; הסכמתם של לפחות 3 מבני המשפחה להשתתף בשני ראיונות אישיים ושני ראיונות משפחתיים ולכתוב יומן שבועי.
משפחות גויסו דרך מודעות במרכזי תמיכה למשפחות, בתי-ספר, ומרכזים קהילתיים מטרת המחקר של קנדל היא לבדוק כיצד מושפעים אחים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז.
היא רצתה לבדוק את גורמי הקשיים הנובעים מעובדת היותם אחים לילדים בעלי הפרעה זו, את אופי הקשיים, את ההשלכות ואת דרכי ההתמודדות. קנדל חילקה את ממצאי מחקרה ל-3 קטגוריות: קשיים, השלכות הקשיים ודרכי ההתמודדות עם הקושי.

קשיים

הקושי המרכזי לדעת האחים הוא הסימפטומים ההתנהגותיים הנובעים מההפרעה והמשתלטים על חייהם.
עבורם- החיים בצל ההפרעה- משמעותם היא לא לדעת מה צפוי להתרחש בכל רגע נתון ואם איזו בעיה יהיה עליהם להתמודד.
הילדים תארו את חיי המשפחה שלהם כתוהו ובוהו, מלאים בעימותים ומתישים. לעולם לא יודעים למה לצפות, ולא מצפים שזה יגמר אי פעם. הילדים תארו את חיי משפחה כממוקדים באחים שלהם עם הפרעות קשב וריכוז ועל צורך מתמיד להסתגל להפרעה ולהשפעות השליליות שהיו לה עליהם ועל חיי המשפחה.

האחים חילקו את הקשיים ל-7 סוגים:

אגרסיה ותוקפנות פיזית ומילולית
התנהגות היפראקטיבית היוצאת משליטה
חוסר בגרות רגשית וחברתית
בעיות בלמידה
קונפליקטים במשפחה
קשרים חברתיים מועטים
קושי בקשרים תקינים עם המשפחה המורחבת.

השלכות של הקשיים

1. תחושת קורבנות- מספר אחים שנבדקו במאמר סיפרו כי הרגישו קורבן להתנהגות האגריסיבית של אחיהם בעלי ההפרעה.
אחים דיווחו על תחושת קורבנות כתוצאה ממעשים תוקפניים של אחיהם עם ADHD, באמצעות מעשים גלויים של אלימות, תוקפנות מילולית ומניפולציה / שליטה.
כל האחים שרואיינו דיווחו על הרגשה של קורבנות וניצול ע”י אחיהם עם ADHD במידה מסוימת. למרות שלא כל מעשי התוקפנות שדווחו נחשבים חמורים, כולם נתפסו על ידי האחים כהרסניים לתחושת הביטחון והרווחה שלהם.
הם דיווחו כי ההורים לעתים קרובות מזערו ולא התייחסו ברצינות לתוקפנות.
כך, בעוד הורים נוטים לייחס את ההתנהגות האגרסיבית ליריבות טבעית בין אחים, אף אחד מהילדים שרואיין לא חווה את התוקפנות של האח בדרך זו. ילדים רבים דיווחו כי הם היו מטרות קלות לתוקפנות של אחיהם משום שהוריהם היו או מותשים מדי או מוצפים מדי להתערב. רושם זה אושר על ידי רבים מילדי ADHD עצמם, שציינו כי הם יכולים להתחמק מעונש על מכות לאח בזמן שהם היו מסתבכים על התנהגות כזו בבית הספר. אחים של בנים עם הפרעות קשב וריכוז נטו לדווח על תחושה של חוסר מוגנות על ידי ההורים והיו מלאים טינה על המידה שבה חיי המשפחה נשלטים ע”י אחיהם.
לעתים קרובות הם הביעו דאגה מכך שהאח עם ADHD “יהרוס” פעילויות מהנות שתוכננו וכבר לא ציפו לאירועים מסוימים, כי כל כך הרבה תלוי באופן שהאח שלהם עם הפרעות קשב וריכוז יתנהג. תחושות של חוסר אונים היו רגש נפוץ בקרב הילדים. רבים נטו לפתח דימוי עצמי כלא ראויים לתשומת לב, אהבה וטיפול, וחוו תחושות של דחייה מהוריהם.
2. צורך לטפל- עקב חוסר הבגרות החברתית והרגשית הקשורה להפרעה דיווחו האחים כי הורים ציפו מהם לטפל ולהגן על אחיהם בעלי ההפרעה. הן אחים צעירים יותר והן אחים מבוגרים יותר דיווחו על כך שההורים מצפים מהם להתיידד, לשחק ולפקח עם האח עם ADHD.
בין הפעילויות שהילדים התבקשו לבצע היו: מתן טיפול תרופתי, עזרה בשיעורי בית, התערבות עם ילדים אחרים ומורים בשמו של אחיהם, שמירה על האח מצרות ולעזור לאחיהם להיות מעורב בפעילות, כאשר ההורים היו מותשים.
2 מתוך 11 האחים דיווחו על הרגשת גאווה בתפקיד “האח העוזר”.
הילדים האחרים אמרו שזה היה די קשה משום שהם היו אמורים לדאוג לאחיהם למרות שהם היו מטרות תכופות לתוקפנות שלו. הם גם דיווחו כי הם מרגישים שלמרות שהם היו אמורים לספק הקלה להורים, הם אף פעם לא קבלו שום הקלה בעצמם.
הילדים הביעו תרעומת על כך שלעתים קרובות הם חשים אחריות לטיפול באחיהם, למרות שאין להם חלק בקבלת ההחלטות. רבים הרגישו תקועים באמצע – עליהם לטפל ולפקח על האח בזמן שהותקפו וחשו כקורבנות שלו.
חשוב לציין שההורים נטו להתייחס לעזרה של האח כפעולה טבעית הנדרשת מאחים, ולא ראו בזה משהו קשה במיוחד או יוצא דופן. הילדים עצמם, לעומת זאת, הרגישו שונה.
3. תחושה של צער ואובדן- אחים רבים תיארו תחושת חרדה, דאגה, עצב ואובדן על מה שהחמיצו בגלל ההפרעה- משפחה נורמאלית, ילדות נורמאלית, שקט, פרטיות ומצב שבו הזהות שלהם היא אינה זהות של “אח לילד עם הפרעת קשב וריכוז”.

דרכי התמודדות עם הקשיים

התנהגות אגרסיבית ונקמנית כלפי האח. 3 מתוך 10 האחים דיווחו כי הם התמודדו עם התנהגותו של אחיהם על ידי מלחמה חזרה והתנהגות אגרסיבית. כל 3 האחים של הילדים האלה אובחנו בנוסף עם הפרעה מרדנית מתנגדת.
התעלמות מהאח.
התאמה לצרכיו של האח.
בניתוח הנתונים נמצא כי האחים הרגישו קורבן לאחיהם עם הפרעת הקשב והריכוז ושהחוויה של קורבנותם הייתה לעתים קרובות ממוזערת או שהתעלמו מימנה במשפחה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שיש צורך במתן שירותי בריאות חברתיים ונפשיים מוגברים לכל בני המשפחה, וכי ההשפעות על האחים, בפרט, יכולות להיות מזיקות לבריאותם ורווחתם. נמצא כי אחים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות התנהגות והפרעות רגשיות. (Kendall, 1999)

מאחר ולנו, במכללת כרכור,
ברור שבחירת התמחות מקצועית היא החלטה חשובה, שההשלכות שלה על העתיד עצומה, בחרנו להזמין אתכם לפגישת ייעוץ בת כשעה, חינם!
הטבה כזאת לא ניתן למצוא בקלות  במכללות אחרות, אז בלי היסוסים מיותרים, התקשרו כבר עכשיו 072-3924690
אנחנו מחכים לכם. הקריירה החדשה שלכם כבר כאן!

נהניתם מהמאמר?
אנחנו מזמינים אתכם להתעמק במאמרים ובתכנים שלנו.

מתעניינים בלימודים בתחום הטיפול האלטרנטיבי בהפרעת קשב וריכוז?
קראו עוד:

הכשרת מטפלים מתמחים בהפרעת קשב וריכוז ואסטרטגיות למידה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן