“כשאדם מת, אומרים עליו, נאסף אל אבותיו כל זמן שהוא חי, אבותיו נאספים בו כל תא ותא בגופו ובנפשו הוא נציג של אחד מרבבות אבותיו מתחילת כל הדורות” (יהודה עמיחי)

גישת הקונסטלציה המשפחתית מניחה כתפישת עולם, שכל מצב שיש בו ביטוי של הפרעה בזרימה הטבעית של החיים, הבריאות והמימוש העצמי, מונע על ידי דינאמיקה סמויה אשר שייכת לעבר. קשיים כמו מחלות, יחסים בעייתיים, חרדות, חוסר מימוש עצמי ועוד,  הם תולדה של משקעים אשר עוברים מדור לדור בהיסטוריה של המשפחה או הקהילה.

פירוש המילה קונסטלציה הוא מערך שמורכב מגורמים המחוברים ומשפיעים זה על זה.

המהות של הקונסטלציה משפחתית היא להכניס סדר של אהבה למקומות בהם היה כאוס.

ללמוד להכיר בשייכות שלנו למערכת ממנה הגענו.  לזהות את הדינאמיקה הנסתרת, שלעיתים עקב נסיבות חיים השתבשה או נחסמה, להכיר במה שהתקיים או לא יכל להתקיים ועדיין משתחזר בהווה, ולהחזיר את “הסדר הנכון” על כנו, לטובת זרימת החיים וההתפתחות בהווה ובעתיד.

הדבר דומה לצינור גינה שמוציא זרם מים חלש, כשמתחילים ללכת חזרה לאורכו לכיוון מקור המים, מוצאים שבנקודה מסוימת הוא התעקם סביב מכשול, וכשמשחררים אותו המים יכולים שוב לזרום בחופשיות ובעוצמה.

בתהליך הקונסטלטיבי משתתף אחד מעלה סוגיה והקבוצה מייצגת עבורו את המרקם העדין של הנושא שלו.

תוך כדי התהליך נאתר את המקום שזקוק להכרה ולריפוי וניצור סדר חדש עבורו. התהליך הזה נקרא קונסטלציה משפחתית או העמדה משפחתית. והיא סוג של סימולציה שבה כל המשתתפים עוברים חוויה של שינוי.

התהליך מהדהד חזרה אל תוך החיים ויוצר את האפשרות לריפוי ולשחרור.

בטיפול הפרטני אנו נעזרים באמצעי המחשה כמו בדים, ובדמיון מונחה בכדי להשיג הבנה ותוצאות דומות.