במהלך השבוע הרגשתי חוסר מנוחה, חוסר סבלנות, הרגשתי שממש כואב לי בבטן ואפילו קושי בנשימה כאילו אני צריכה לנשום ולהיאנח.
שאלתי את עצמי ישר: מה קורה? אולי זאת תחושת בטן, אולי משהו עם הילדים שלי לא במיטבו… אבל בבירור קצר עם עצמי ראיתי שכולם בסדר, בטרדות היומיום, לא משהו יוצא דופן.
הבנתי שעם ההרגשה הזאת אני לא יכולה להמשיך.
התחלתי לחקור מה עובר עלי בתקופה האחרונה שלא היה קודם. שמתי לב שלאחרונה התחילו בעבודה לדבר יותר ויותר על השנה הנוכחית, שהיא שנה משמעותית שיוצאים בה שלושה מכרזים, שהם לב ליבו של העסק, ושתוצאותיהם ישפיעו משמעותית על החברה. נתתי לזה שם, אמרתי לעצמי: "אני פוחדת"; פוחדת על הפרנסה שלי, על העובדים שלי, על הילדים שלי, פוחדת מה יהיה אם זה לא יצליח…
וחזרתי על כך עוד פעם פעמיים, כמו לברר לעצמי האם הבחנתי נכון?
תחושת ההקלה שחשתי אחרי שנתתי שם לרגש שעלה לי – הבהירה לי שצדקתי .
מאותו רגע לא נתתי לפחד מקום וידעתי שאתמודד והוא לא ינהל אותי.