הדס עמיאל

כמה מילים מהלב

אני מטפלת באנשים מאז 1990, תחילה כפיזיותרפיסטית. בסוף שנות ה־90, בתקופה קצרה של מגורים עם משפחתי בארה״ב, איבדתי שבעה בני משפחה, ביניהם סבים, דוד, וגיס צעיר בן 24 – כולם ללא הזדמנות להיפרד.
חווית המוות הפתאומי, החוזר, והיעדר הפרידה, זעזעו אותי ופתחו שער לעולמות הרוח. בתוך תהליך האבל וההחלמה האישי והמשפחתי, למדתי עד כמה פרידה משמעותית – גם כשהיא מתרחשת בדיעבד – ועד כמה רוח האדם מבקשת שלמות, משמעות וחיבור.
אל תחום הליווי הרוחני הגעתי מתוך קריאה פנימית להעמיק בליווי בסוף החיים, ובהמשך גם במשברי חיים משמעותיים: גירושין, פרישה, לידה, הגירה, שינויים בתפקיד ובזהות – לא רק לקראת המוות, אלא גם בתווך שבין התפרקות לצמיחה, תוך שימת דגש על משאבי הרוח.
כמי שבאה מעולם הגוף, וכבת מזל שור – תמיד האמנתי שכדי להיפתח לעולמות הרוח יש צורך בקרקע יציבה. כיום, לאחר דרך ארוכה בעולם הגוף–נפש–רוח, אני מאמינה בכל ליבי כי רוח האדם היא זו שמובילה את הדרך.
החזון שלי הוא שלכל אדם ומטפל תהיה היכרות עם ׳שפת הרוח׳ – היכולת לזהות משברי רוח, לקרוא להם בשמם, ולהיעזר במשאבים רוחניים מגוונים כדי לצלוח אותם מתוך חיבור, חמלה ומשמעות.