הקשר בין חיים במתח תמידי למחלות הנפוצות בעולם המערבי

מאת:
לאה רזניק אלון,
נטרופתית N.D
מרכזת מגמת הנטורופתיה במכללת כרכור.

אחד מחסרונותיו של אורח החיים המודרני המאיים על בריאותינו הנפשית והפיסיולוגית כאחד הוא המתח הרב עליו מטופלים רבים מתלוננים
אורח החיים הקדחתני, הדורש הספק כמעט בלתי אפשרי של תמרון בין קריירה למשפחה מראה את אותותיו בעיקר בשנים בהם משאבים רבים מושקעים בהתקדמות מקצועית , כלכלית ובניית תא משפחתי – בין אמצע שנות ה-20 לשלהי שנות ה-40 .
תלונתם העיקרית, בין המילים, של מטופלים רבים קשורה לחיים מתוך מתח תמידי מתמשך של צורך בהספק ותחושה כאילו הכל “חומק” מבין הידיים, למרות שהן עסוקות בעשייה תמידית, ש”אוטוטו ” הגב של הגמל זקוק לכירורג .

נטורופתיה, יתר לחץ דם והבחירות שלנו

החלטתי לכתוב על הנושא מתוך צורך אמיתי להבין איך הבחירות שאנחנו עושים , שקשורות באורח חיינו – לא מקדמות אותנו ואף להיפך – גורמות לנו לא להינות מאחת התקופות הפרודוקטיביות ביותר בחיינו וגורמות לנו להיות חולים יותר מאי פעם.

יתר לחץ דם כתוצאה מלחץ ממושך
עפ”י הסטטיסטיקה רוב בעיות יתר לחץ הדם מוגדרות כ”יתר לחץ דם ראשוני”.

הכוונה היא שלאחר בדיקות מקיפות לא נמצאה שום סיבה פתולוגית שבעטיה מופיע לחץ דם גבוה.
עפ”י הנטורופתיה, מתייחסים ליתר לחץ דם ממקור ראשוני, כאל תוצאותיו של אורח חיים מערבי מודרני, הכולל בתוכו תזונה קלוקלת, מרובת שומנים רוויים ומחומצנים, עתירת סוכרים ופחמימות ריקות, עתירת מלח ודלה בנוטריינטים החיוניים לשמירת כלי הדם ותפוקת הלב. כאשר מתלווים לכך חוסר פעילות גופנית מספקת ועישון מוגבר.
פעמים רבות נתקלתי בעבודתי כנטורופתית, גם במקרים בהם לא הייתה נטייה גנטית משפחתית, המשקל היה תקין, המטופל עסק בפעילות גופנית סדירה והקפיד על מזונותיו ועדיין סבל מיתר לחץ דם או חמור מכך – מהתקף לב בגיל צעיר .
במקרים אלו מתבקשת השאלה, איזה גורם נוסף לא בדקנו? מה פספסנו בדרך, אם לא ההתבוננות באופן ההתמודדות עם מתחים בחייו של אותו אדם?

יתר לחץ דם , עפ”י הראייה ההוליסטית מקושר לתחושה של “סיר לחץ”, הכל בפנים עמוס ומתוח. לחץ הדם משקף את תחושת הלחץ בחייו של אדם שעימה הוא חי.

זהו המנגנון הביוכימי המשותף למגוון רב של מחלות העולם המודרני:

מתח קיצוני חד פעמי – מעלה את רמות האדרנלין בדם.

חיים רוויים מתח תמידי יומיומי מאלצים את בלוטות יותרת הכליה לייצר כמויות גדולות של אדרנלין על בסיס קבוע, על מנת שההספק / רמת התיפקוד יהיו תקינים.

כאשר כלי הדם צעירים וגמישים, כשגורם המתח נעלם – נירפים כלי הדם ויחד איתם יורד ומתאזן לחץ הדם. עם הגיל, כלי הדם נעשים פחות גמישים באופן טבעי ובשילוב עם סטרס ממושך, כשאין יכולת הרפייה – כלי הדם לא נרפים לחלוטין ולחץ הדם נותר גבוה יותר בהתאמה.

אדרנלין משנה את תפקודי הגוף:

מעלה רמות סוכר בדם

משנה תהליכי ייצור הורמונים

מעלה את לחץ הדם

מגביר את זרימת הדם לאיברים חיוניים : לב, ריאות , מח , שרירים , יותרת הכליה וכו’
מצמצם באופן ניכר את זרימת הדם למערכות ואיברים לא חיוניים: למערכת העיכול, לעור, לשיער, לציפורניים, למערכת הרבייה ולאיברים נוספים שאינם מוגדרים חיוניים בעת מתח או סכנה, כפי שהגוף מגדיר.

נטורופתיה הדרך לחיים בריאים

סוכרת ועלייה ברמת הסוכר בדם בעקבות סטרס
רמות סוכר גבוהות בדם – גורמות ללבלב לייצר ולהפריש אינסולין. דרישה יומיומית לייצור אינסולין בכל פעם שמתעורר סטרס במהלך היום .
ייצור מוגבר של אינסולין לאורך שנים, מכלה את חומרי הגלם לייצורו (ויטמינים המשתתפים בתהליך, אנזימים, כולסטרול – שהוא אבן בניין לייצור הורמונים).
בנוסף – ייצור מוגבר לאורך זמן נטול מרכיבי תזונה הכרחיים יוביל לייצור אינסולין פגום , אשר לאורך זמן יוביל להתפתחות סכרת Type 2. וכל זאת עוד לפני שנגענו בתזונה ובהרגלי חיים !

כולסטרול גבוה כתוצאה ממתח ולחץ
כולסטרול – היא אבן בניין לייצור הורמונים בגוף.
הורמונים שמייצרת יותרת הכליה (אדרנלין וקורטיקוסטרואידים) והורמוני מין – זקוקים לכולסטרול.
רמות הכולסטרול בדם מושפעות 80% מייצור עצמי
20% מהשפעות חיצוניות (תזונה, פעילות גופנית)
כאשר הצורך בייצור עצמי של הורמוני סטרס, כדוגמת אדרנלין עולה – הגוף מייצר יותר כולסטרול כאבן בניין להורמון זה.
כש”מתרגלים” לחיות מתוך סטרס – רמות הכולסטרול המיוצרות בגוף נשארות גבוהות בדם בהתאמה.

בעיות פריון כתוצאה ממתח נפשי
נשים רבות מודעות לעובדה שמתח הוא גורם שכיח בקושי להיקלט להריון.
המערכת האנדוקרינית עובדת בציר ואיבריה מושפעים אחד מן השני. לדוגמא: תת פעילות בבלוטת התריס יכולה להוות גורם מכשול בקליטה להריון .
גם מבחינה הגיונית אפשר לומר שכאשר הגוף משקיע אנרגיה ומשאבים רבים בייצור הורמוני סטרס – נשארים לו פחות חומרי גלם (ואנרגיה) לייצר הורמונים אחרים וכאמור גם זרימת הדם לאיברים הגניטליים פוחתת עקב רמתו הגבוהה של אדרנלין בזמן מתח.
אם כן, ייצור מוגבר של הורמוני סטרס בבלוטת יותרת הכליה אשר מוביל לחוסרים בנוטריינטים (חומרים תזונתיים) – מוביל לתשישות של הבלוטה .
כשבלוטת יותרת הכליה מותשת – התגובה למתח משתנה ועפ”י רוב הופכת לעייפות כרונית ולחרדה. כל משימה נראית קשה, לא מוצאים הנאה בשום דבר והתחושה קשה.

רבים מאיתנו מוצאים “פתרונות” זמניים להחזיר את רמת האנרגיה שהורגלנו לחיות על פיה על מנת שנמשיך לתפקד איכשהו במזונות מעוררים וממריצים:
פחמימות ריקות: סוכר לבן , קמח לבן , אורז לבן ומוצרים המכילים מרכיבים אלו:
קפאין, תה, קפה, קולה ודיאט קולה, משקאות אנרגיה, אלכוהול, קקאו ועוד.
בזמן הקצר – מאכלים אלו “יסחטו” עוד קצת את יותרת הכליה להפריש עוד אדרנלין.
לאורך זמן – יתישו אותה עוד יותר ויכלו את שארית הנוטריינטים וייצרו בכך תלות לאנרגיה זמינה באותם מעוררים: התמכרות לקפה , מתוקים , לחמים … ושוב אותו “לופ” מעגלי סגור.

מה עושים?

ראשית מחליטים שלא לחיות מתוך מתח ובודקים מה בחיינו מהווה גורם מתח.
איזה צרכים לא באים לידי ביטוי בחיינו, מה באמת אנחנו צריכים? ומחליטים להקדיש אנרגיה לצורך ריפוי העצמי.
בתהליך טיפולי מתייחסים לכל הרבדים: לסייע למטופל/ת להחליט, להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד:
מורידים מעוררים וג’אנק ומתחילים להשלים נוטריינטים תזונתיים.

נטורופתיה: מזונות מפחיתי מתח

א. סלרי (תרופת סבתא שגם מורידה לחץ דם. 2 – 4 גבעולים ביום. מפחית רמות אדרנלין, מעולה גם לפני השינה – יכול לשפר את איכותה)

ב. גרעיני חמניות. עשירים באשלגן ובויטמיני B קומפלקס (במיוחד B6 וחומצה פנטותנית) ואבץ, שממלאים תפקיד חשוב בבריאות בלוטות יותרת הכלייה.

ג. אורז מלא. פחמימה הנספגת באיטיות ויכולה לעזור בשחרור סרוטונין ונוראפניפרין, שגורמים לתחושת רגיעה ותחושה טובה כללית. מרומם את מצב הרוח ומספק זרימה יציבה של אנרגיה.

ד. אצות. ההורמון נוראפניפרין יכול להיווצר גם מחומצות האמינו טריפטופן ול-פניל אלנין, שנמצאות בכמה מאכלים חלבוניים. אצות מכילות כ 60% חלבון שמורכב מכל 8 חומצות האמינו החיוניות. האצות מעוררות את הכבד לסילוק רעלים, מכילות כמעט את כל הנוטריינטים הידועים לאדם, כולל אלה שיש להם השפעה חיובית על מערכת העצבים. הן מספקות את החומרים החיוניים שמסולקים מהגוף כתוצאה מהמתח.

ה. כרוב. מכיל את הויטמינים נוגדי החמצון A,C ו- E, בטא קרוטן ואת המינרל סלניום. כל אלו נלחמים בנזק שיוצרים רדיקלים חופשיים בגוף, המשתחררים כתגובה למתח. הם עוזרים בהפיכת טריפטופן לסרוטונין, כך שיש להם תפקיד בשיפור מצב הרוח.

ו. שקדים . עשירים במגנזיום, שחשוב במיוחד לחיזוק תפקוד בלוטת יותרת הכליה כמו גם בהטמעה של חומצות שומן חיוניות.
ייתכן קשר בין רמות נמוכות של מגנזיום לעצבים מתוחים, חרדה, חוסר שלווה ונדודי שינה. (השרו אותם ללילה וקלפו, לעיכול קל יותר).

ז. פירות יער גרגריים. עשירים במנגן ובויטמין C. מחסור בהם עלול להחליש את המערכת החיסונית ולגרום לתחושת מתח ומותשות כללית,. מקוקות נוספים טובים: פטל ותות שדה (כמובן , רצוי אורגניים).

ח. שומשום וגרעיני דלעת. מהווים מקור טוב לאבץ, בין היתר. הצורך באבץ גובר בזמן מתח והוא חשוב לחילוף חומרים של חומצות שומן חיוניות לייצור סרוטונין.

ט. מלפפונים. למלפפון ישנה השפעה מקררת על הכבד ועל הדם. יתאים לטיפוסים עצבניים. כשהכבד מקבל תזונה נכונה ולא מתחמם יותר מדי, האיבר החשוב הזה יכול לעזור באיזון הורמונים, לרומם את מצב הרוח, להפחית מתח ולגרום לבריאות מלאת חיים. נסו לשתות מיץ סלרי ומלפפונים.

י. שום. נמצא בשימוש לאורך ההיסטוריה לטיפול בהצטננות, שפעת וחולשה כללית. מכיל אליצין – דה טוקסיפיקנט. כאשר הגוף פחות מורעל – חווים פחות מתח. מפחית לחץ דם שקשור למתח, מפחית כולסטרול, מחזק מערכת חיסון ומשפר את מצב הרוח.

יא. אבוקדו. מכיל 14 מינרלים, כולם מווסתים פעולות גופניות ומעודדים צמיחה. מכיל חומצות שומן החשובות למערכת העצבים וכן ברזל ונחושת המסייעים במניעת אנמיה תזונתית – סיבה נפוצה מאד לעייפות ולחוסר יכולת להתמודד ביעילות עם מתח.

בנוסף:

משלבים בתהליך הטיפולי שיטות טיפול מרגיעות , לפי הכלים הטיפוליים שיש ברשותנו: ארומתרפיה, עיסוי, פרחי באך, רפלקסולוגיה, מדיטציות, שיחות, יוגה……
משלבים חליטות מצמחי מרפא במקום תה יומי: קמומיל, מליסה רפואית וכד’ אשר מזינים את מערכת העצבים המרכזית ואת הבלוטות.
משתמשים בטינקטורות / אקסטרקט יבש בכמוסות**: סקוטלריה, ג’ינסנג סיבירי, שוש קירח, ולריאן , עשב שיבולת שועל, פסיפלורה, אסטרגלוס.
מאזנים את בלוטת יותרת הכליה, מרגיעים ומחזקים את הגוף בעזרת שמנים ארומטיים **, בעיסוי בקליניקה ובהמשך טיפול בבית באמבט או בתערובות למריחה על הגוף. לדוגמא: Geranium , Melissa , Neroli, Juniperberry ,Lavender ,Cedarwood , Sandalwood
תוספי מזון**, כמות המרכיבים החיוניים האלה מתדלדלת בזמנים של מתח:
אפשרויות:

ויטמין C : 1000-2000 מ”ג
מגנזיום : 300 מ”ג
סידן : 200 מ”ג
ויטמין B5 : 500 מ”ג
מגה B קומפלקס ( שמכיל כ 75 מ”ג מכל אחד מויטמיני B העיקריים )
פורמולת אנטיאוקסידנטים (לפחות: בטא קרוטן: 25,000 יחידות, ויטמין E 200 יחידות, אבץ: 30 מ”ג, סלניום: 200 מק”ג)
טירוזין: 100-500 מ”ג פעמיים ביום בזמן מתח משמעותי.
** לאחר התייעצות עם נטורופת ובהתאמה ספציפית למטופל, בהתאם לאופיו ולצרכיו המיוחדים.

לסיכום:

הסטרס בחיינו גורם , מעודד ומשמרמחלות רבות .
אלו היו רק מספר דוגמאות בודדות.
עומס לא תמיד = סטרס.
בטיפול בסטרס ממושך יש צורך להתמקד ברמה הטיפולית גם באיזון הורמונלי ולא רק בהרגעה.
אי אפשר לטפל רק באלמנטים הפיסיולוגיים (פעילות גופנית ותזונה) ולהתעלם מתחושותיו וצרכיו הרגשיים של המטופל..

בברכת שנה שלווה, בריאה ומאושרת
לאה אלון