fbpx

כאב מבחינה הוליסטית

מכללת כרכור | רבקה אהרוני על משמעות הכאב מבחינה הוליסטית

מאת:
רבקה אהרוני,

N .D CL.H  נטורופתית, הרבליסטית קלינית ורפלקסולוגית בכירה.

ההגדרה של הארגון הבינלאומי לחקר הכאב היא:

“כאב הוא חוויה סנסורית ורגשית סובייקטיבית, לא נעימה שמתוארת במושגים של נזק רקמתי שיכול להיות אמיתי או פוטנציאלי” ( IASP International Association for the study of pain)

אנו ברפואה המשלימה מתייחסים לכאב כאל כמיהה לאהבה , משהו מתוכנו זועק להתייחסות הן בכאב מיידי והן בכאב כרוני…. כאב הינו הדרך הטבעית להצביע על כך שמשהו דורש את תשומת ליבנו.
מחלה או כאב מהווים קריאה /התראה מתת המודע, השאלה המתבקשת היא קריאה או התראה למה?….
התראה לחוסר סנכרון = בין הרגשות והמחשבות למעשים. זו דרכו של הגוף לבקש הקשבה פנימית לצרכיו/רצונותיו הפנימיים העמוקים של האדם.
התראה לאופן התנהלות “שגוי “בעולמו, כ-אב כמו אב הבא ללמדנו על עצמנו תוך הכרח להקשבה פנימית.
אנו יכולים למצוא גישות רבות של התייחסות גוף נפש המשקפות מצב זה :
אידה רולף :” הפרט החווה פחד, צער או כעס זמניים , נושא לעיתים קרובות את גופו ביציבה שהעולם מזהה כביטוי חיצוני של רגש מסוים…..
דר’ רייך הפסיכיאטר מצא שחוויות, טראומות ורגשות מודחקים שוקעים ומתורגמים למתח ברקמות שרירי הגוף.

גרדה בויזן, קן דיכטוואלד, דר’ גרשון- (מע’ העיכול) ועוד רבים וטובים הצביעו על הקשר בין הגוף והנפש וביטויו בגוף האדם.

חווית הכאב

היום במחקרים בנושא הכאב ניתן להבחין בגישה חדשה ,החוקרים יוצאים מתוך הנחה ש:
אין גבול בין מנגנוני הגוף לבין תהליכים נפשיים. מבחינתנו אנו אנשי הרפואה המשלימה זו אחרית הימים…
השאלה העולה היא האם ניתן להבחין בין כאב פיסי לכאב נפשי ,האם הם נפרדים או מופרדים?
“הגוף ומערכות החושים קיימים כישות משולבת הבאה לשרת את הצרכים הפיזיולוגיים של האדם……..
הכאב, לטענת החוקרים, לעולם אינו מובחן כתחושה מבודדת, אלא מלווה בריגושים ומשמעויות שהופכות כל כאב לייחודי
מבחינתו של כל אדם.”
אם כך הכאב הוא ביטוי של הליך המתרחש בגוף ולא ההליך עצמו .
למשל: אדם מעד בכביש סואן ונפגע ע”י רכב עובר.העוברים ושבים התאספו סביבו וסברו שהוא מת, אך הוא הצליח להרים את אחת מאצבעותיו כדי להראות להם שהוא חי . הרמת האצבע הייתה ביטוי של חיים ולא החיים עצמם!
למשל: קצינה בת 22 שרגלה נקטעה מעל הברך בהתפוצצות פגז. הייתה שרועה בחרדה עמוקה ודמעות הציפו אותה, כשנשאלה אם היא סובלת מכאבים ענתה: ” כאבים זה שום דבר, אבל מי יתחתן איתי עכשיו?”
כאשר אנו חשים וחושבים על כאב, אנו מתמקדים באופן טבעי במודעות – חוויה מודעת של כאב, תגובות כגון: תדהמה, דריכות, לחץ, מתח שרירים, חיפוש מקום ומקור הגירוי בעזרת החושים ..על מנת להביא פתרון .
כל אלה יחדיו הם ביטויים חיצוניים לתשומת לב, להערכת המשמעות או המשתמע מהכאב והתוצאות הנלוות לו.
( כאן משתלבות רבות משיטות הטיפול המנסות לבטל את השליטה על הכאב, היפנוזה, דמיון מודרך ,שיטת סילבה, רייקי, הילינג ועוד… )
עולה השאלה מה בדבר המודעות הנפשית המלווה את הכאב ,הערכת המשמעות והתוצאה?
החוקרים ניסו לבדוק את הקשר בין נסיבות הפגיעה לבין המודעות לכאב.
להפתעתם גילו כי לא הייתה קורלציה בין סוג/רמת הפגיעה לרמת הכאב ויותר מכך מצאו שהשפעות נפשיות של הלך רוח, תחושות, מצב הרוח, מחשבות היטיבו או הרעו את הרגשת הנפגע.
תחושת הכאב פחתה כאשר המצב הנפשי במצב הנתון היה חיובי ולחילופין כאשר המצב הנפשי היה שלילי תחושת הכאב גברה.
נחלק את התגובה לכאב במישור הפיסי והמישור הנפשי:
המישור הפיזי הגוף נכנס כולו למצב חירום
חלים שינויים ברורים:
בלחץ הדם,
בפעימות הלב,
בהזעה ובנשימה,
שרירים מתכווצים כדי להימנע מגירוי,
שינויים בזרימת הדם ובהורמונים כדי להגן ולסייע בריפויו של הפצע/ פגיעה
ארגון מחדש של השרירים למניעת תזוזה של המקום הכואב.
מישור נפשי – המודעות לגורמי הכאב, היקף הכאב, משכו ותוצאותיו:
הרגשות המתעוררים בהקשרו, המחשבות… ההקשרים לסביבה הקרובה והרחוקה…. ההשלכות.
(כאב -מדע הסבל פרופ’ פטריק וול, פרופ’ הרולד מרסקי merskey , אפרת מור)
חשוב להדגיש :מודעות לכאב חשובה ונחוצה .
כי התעלמות ממנו וחוסר הקשבה לגופנו, לנפשנו תגרום לכאב להתעצם, להתגבר ואפילו להיהפך לכאב כרוני.
מבחינתנו מצב כרוני משמעו שהאדם מתבוסס בהקשרים הנפשיים /רגשיים הקשורים לאותו כאב ולא מאפשר תנועה שלהם או שינו אלא יוצר קיבעון, תקיעות, בלימה בחייו , לפיכך נהיה לרגע בוטים ונאמר שהאדם אינו לוקח אחריות לשינוי בחייו, והכאב הוא תזכורת “נושמת” לכך.

כאב מדומה

מילה נוספת על כאב מדומה ,כאב סימלי, סימבולי, מייצג., השלכתי…
פרופ’ וול טיפל במאות חולים ואחת מהם דיווחה על כאב שורף מדומה ביד שנקטעה כתוצאה מתאונה .
הנפגעת הייתה מאוד ספציפית לגבי אצבע אחת. כולם נרתמו לחקור כי לא נתקלו במקרה דומה של רמת ספציפיות כזו.
בחקירה הסתבר שבאותו ערב של התאונה בה נקטעה ידה הגיע בעלה לבקר אותה ואמר לה שאין לו צורך באישה עם יד אחת ועזב אותה, בחקירה נוספת מסרה האישה שהכאב הוא בטבעת הנישואין שלה, השורפת את אצבעה.
היא קיבלה טיפול פסיכולוגי שהבהיר לה שאובדן הזרוע הוא אכן קשה אך הפרידה מבעלה היא דבר שהיה חייב להתרחש כבר
מזמן . הפלא ופלא הכאב בידה נעלם!. זוהי עוד הסתכלות המאפשרת התבוננות אחרת על הדברים ואולי גם מאפשרת
פתרון איכותי לחיים בריאים – חומר למחשבה לכל אדם באשר הוא.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
גלילה לראש העמוד