fbpx

קרינה סלולרית, מה אפשר לעשות בנתיים?

מה לעשות? גם אני משתמשת לפעמים בטלפון הסלולרי…כן לפעמים ובמינון שפוי…למרות שאני לא בעדו…יש לו הרבה יתרונות, מכשיר קסם שעושה את החיים קלים יותר, נגישים יותר…נותן תחושת בטחון…שליטה…ידיעה…קשר…אין ספק שמבחינתי זוהי השלמה לא מושלמת, אולי כניעה, עיפות, קבלה …איך שתרצו לקרוא לזה… משתרכת אחרי הקדמה, הטכנולוגיה, הקודים החברתיים…לא קל לי עם זה…הלוואי ויכולתי להיות אדישה או מסוגלת להדחיק..לשתוק ולא להטיף…לקבל שזה ככה…לא שיש לי ספק כי השימוש מוגזם…שמדובר בהתמכרות…במין יד שלישית שהולכת עם הגוף כמעט לכל מקום. קשה לי לראות את הילדים הצמודים לטלפונים, משחקים ומשתעשעים עימם, כאילו שמדובר בחפץ תמים…

האם אני יכולה להגיד לילדי לא להשתמש בטלפון הסלולרי? האם אפשר להחזיר את הגלגל אחורה? אני קוראת מאמרים, מחקרים, המצביעים על הסכנות…לפעמים אני המומה איך מתיחסים בפרסומות לסלולרי בתור החבר הכי טוב שלך שעושה לך ולמשפחה הכי טוב…ואיך קשר השתיקה נשמר למרות שכולם כבר יודעים ששימוש בטלפונים אלחוטיים וסלולרים מסכן את הבריאות…אבל, זה כבר דיון לשיחה אחרת…אז מה עושים? האם יש מה לעשות? אם לא להחזיר את הגלגל אחורה, אם לא להוציא אותם מתמונת חיינו, אז לפחות לצמצם מאוד את המינונים…קראתי על ד"ר ג'ורג קרלו, לוחם בלתי נלאה, דמות שנויה במחלוקת וקוץ לא קטן בתעשיית הטלפונים האלחוטיים. אמנם, באופן אירוני התעשייה האלחוטית היא זאת שהעלתה אותו ממעמד של אפידמיולוג אלמוני למדי, אם כי מכובד, למקום שבו הוא נמצא היום: סמכות עולמית ולוחם בלתי נלאה נגד מי שבעבר היה מקור פרנסתו.הכל התחיל בשנת 1993, כאשר תעשיית הטלפונים הניידים, עם התמיכה של ממשלת ארה"ב, נתנה לג'ורג קארלו וצוותו 28 מיליון דולר לחקר בטיחותם של הטלפונים האלחוטיים ואנטנות השידור. תחילה הוא לא מצא איומים משמעותיים בטכנולוגיה האלחוטית. אך עם הזמן הוא שינה את עמדתו, ובפברואר 1999 הוא היה משוכנע, כי כבר ראה הוכחות לפגיעות ב DNA ולסיכוי גובר ללקות בסרטן העין ובסוגים מסוימים של גידולים במוח (ראה WDDTY גיליון 17 מס' 7).מאז פיתח דר' קארלו את מה שנראה כהסבר הביולוגי המורכב ביותר ליכולתה של הקרינה האלחוטית לפגוע בתאים (ראה WDDTY גיליון 18ת מס' 5, עמ' 20-21). בקיצור, התיאוריה שלו אומרת כי 'גלי רדיו נושאי מידע' (Information-carrying radiowaves, ICRWs) בתדירות ההרץ הנמוכה האופיינית לטלפונים ניידים והאנטנות שלהן עלולים להפריע לתפקוד הנורמלי של התא ולגרום לממברנת התא להיסגר כהגנה עצמית. ההשפעות עלולות להיות הרסניות ביותר, הוא אומר, לדוגמא צבירת רעילים בתוך התא. תיאוריה זו היא זאת שהובילה אותו לפתח תאוריה על סיבות האוטיזם. ( על כך במאמר אחר)אמנם, בעיה זו אינה מצטמצמת לכאן ועכשיו – קארלו מתייחס גם להשלכותיה העתידיות. עפ"י המודל שלו הנזק של הקרינה האלחוטית עלול לגרום לנזק גנטי לטווח הארוך. למעשה, כבר לפני שלוש שנים הועלתה טענה זו בדיווח של האיחוד האירופי , אשר זכה לפרסום מוגבל בלבד. דווח על "מוטציות גנטיות" בתרביות של תאי אנוש עם רמות של קרינה אלקטרו-מגנטית, אשר עפ"י התקן הן עדיין בטווח הבטוח (Reflex, EU Contract: QLK4-01574, 31 May 2004) ."במקרים של אוטיזם וגם, באופן כללי, במקרים של רגישות לחשמל מופיע שינוי גנטי כתוצאה מהשפעות סביבתיות," אומר קארלו. "כאשר הממברנה של התא חשוף באופן כרוני, היא נאטמת; שליח ה-RNA קולט מידע בתנאי הממברנה הסגורה; מצב זה מועבר ל DNA במיטוכונדריה ובגרעין. עם התפלגות התא מועברת התצורה של ממברנת התא הסגורה לתאי הבת, וכך גם בהתפלגויות הבאות. התוצאה היא שנוי גנטי."הנזק הקבוע לתא עשוי להסביר את כישלון הקלציה לפעול במקרים מסוימים של אוטיזם. "זו אמנם השערה, אך ייתכן כי המטופלים המפרישים את המתכות הכבודות מבלי שחל שיפור במצבם, הם בעלי הממברנות סגורות," הוא אומר. "במקרים אלה, כלציה עלולה אפילו להחמיר את הנזק, מפני שהמתכות הכבדות מסוגלות לקרוע את הממברנה בדרכן החוצה מהתא."עניינו העיקרי של קארלו הוא מניעת נזק עתידי של טכנולוגיית הטלפונים הניידים. הוא מנהל מאבק שכותרתו "היוזמה האלחוטית הבטוחה". מאבק זה פונה בראש ובראשונה למעצבי מדיניות, כאשר המטרה היא לשכנעם לתכנן מחדש את כל תשתיות הטלפונים הניידים ולפתח טכנולוגיות מיגון.בינתיים, במיוחד בנוגע לאוטיזם, הוא משמיע מילות אזהרה לאימהות. "אנחנו מודאגים מאוד מנשים בהריון," הוא אומר. "בזמן התפתחותו, העובר חייב להיחשף לאתגרים סביבתיים, כגון מקרובים, לפיתוח המערכת החיסונית. אמנם, החשיפה ל ICRWs (גלי רדיו נושאי מידע) אינה מחזקת את המערכת החיסונית – היא מעכבת את התפתחותה. לנשים בהריון, הרעיון להימצא בסביבת טלפונים ניידים הוא גרוע מאוד."טכנולוגיה אלחוטית בטוחה – כיצד?היוזמה האלחוטית הבטוחה מציעה שורת צעדים מעשיים להורדת רמות גלי הרדיו בסביבה.
  • שינוי התשתיות. רוב השידורים מאנטנות הטלפונים הניידים לא משודרים לניידים אלא לאנטנות אחרות. חיבור אנטנות באמצעות כבלים מסיבים אופטיים עם קיבולת גבוהה עשויה להוריד את רמות הרקע הנוכחיות של גלי הרדיו בסביבות 85%.
  • הקמת רשת של אנטנות מקומיות בעצומה נמוכה, והתקנת מיגון לאנטנות אלה להפחתת הנזק הביולוגי.
  • שימוש בטכנולוגיות מיגון בטלפונים הניידים.
  • המערכת של שדה הרעש פולטת באופן אקראי שדות מגנטיים בעוצמה נמוכה, המתחברים לגלי הרדיו, ולכן, כאשר האות מגיע לתא, הוא אינו יוצר תהודה עם הריסים שעל הממברנה. התועלת הבריאותית של הוספת 'רעש' אלקטרו-מגנטי לאותות המיקרוגל נראו לראשונה בבדיקות מעבדה לפני עשור (Bioelectromagnetics, 1997; 18: 422-30), אך מסתבר, כי תעשיית הטלפונים הניידים מתעלמת לרוב מהנתונים. מכשיר שדה-הרעש המוביל בשוק הינו Extradia Wi-Guard. הוא משלב את טכנולוגיית שדה-הרעש בתוך הבטריות של הטלפון.
  • תהודה אוהדת. יש טענה כי למכשירים מסוימים של אנרגיה עדינה השפעות ביולוגיות ישירות, המאפשרות לתאים לתקשר בינם ובין עצמם. המוכרים ביותר הם ,Q-Link Ert למרות שההוכחות ליעילותם מוגבלות.
צעדים פשוטים להפחתת החשיפה
  • השימוש בטלפון נייד עם קצב ספיגה סגולי נמוך (SAR)
  • השימוש באוזניות עם צינורות אויר, לא עשויים מחוטי מתכת
  • הרחקת הטלפון מהגוף בזמן שיחה
  • הימנעות משימוש בטלפון כאשר עוצמת האות נמוכה, מפני שבמצב זה הטלפון פולט קרינה חזקה יותר כדי להתחבר
  • החלפת טלפונים אלחוטיים בטלפונים עם כבלים, במיוחד ליד המיטה
  • אי שימוש ב Wi-Fi (תקשורת אלחוטית) במשרד או בבית. כן שימוש בחיבורי כבלים מיושנים לאינטרנט ולמחשבים אחרים הפועלים ברשת
  • בדיקה של רמת הקרינה האלחוטית בסביבה במכשיר כגון Electrosmog Detector
  • סיכוך אישי וביתי על ידי שינה מתחת לרשת עדינה עשויה חוטי מתכת וכיסוי קירות הבית בנייר אלומיניום.
קצב החיים המודרני, כמות הטלפונים הניידים (הדורשים פריסה רחבה של אנטנות השידור) ורמת צריכת האנרגיה האלקטרומגנטית הגבוהה – מעלות את הצורך לדרוש בדיקות קרינה ע"י חברה מקצועית, בעיקר כאשר מדובר בבחינת אזור מגורים חדש וחשיפתו לקרינה. למידע על בדיקות קרינה אלו – לחצו כאן.תודתי לטוני אדוורדז (Tony Edwards) מהירחון WDDTY גיליון 18 מס' 9 דצמבר 2007, שחלק מהכתוב פה, נלקח ממאמרו Brain waves: the autism link
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן