לפי מיטב הבנתי ולדעתי האישית, ההנחה שלפיה קו ההגנה הראשון לטיפול בבעיה מתמשכת בקרב ילדים הוא תרופה, זהו טיפול פשטני לבעיה מורכבת. התרופה נרשמת במקרים רבים מדי ובקלות רבה מדי.

לתרופות ממשפחת האמפטמינים יש סכנה ממשית של התמכרות, מה גם שאינה יעילה לטווח ארוך (המחקרים הרפואיים הוכיחו הטבה רק בחלק מן המקרים ולטווח קצר בלבד), היות והמוח מפתח סבילות כלפיה. כבר לאחר מספר שבועות של נטילה סדירה, הופך הילד המשתמש בתרופה זו לתלוי בה לצורך תפקודו התקין.

האם קיימת אלטרנטיבה לטיפול התרופתי הסימפטומטי?
עדויות קליניות ונסיבתיות, מאוששות ע"י מספר רב של מחקרים ותצפיות, מאשרות את ההנחה כי קיימת סבירות גבוהה ואף ודאית באשר להשפעתם של גורמים סביבתיים ותזונתיים על הופעתה של ההיפראקטיביות:

  1. תזונה: אלרגיות ואי-סבילות למזון
    א.תיאוריה הגורסת כי הפחתת מזונות המכילים סליצילטים שמצויים ברמת שכיחות גבוהה בצבעי מאכל וחומרי טעם מלאכותיים, כמו כן הפחתת צריכת סוכר ואיתור אלרגנים, מביאים לשיפור ניכר בהתנהגות הילד. [4] ( דר' פיינגולד , 1973 ).
    על פי גישה זו, בעיות התנהגות, הפרעות קשב, התנהגות אובססיבית וקשיי למידה הינם ביטוי של חוסר איזון כימי במח, הנובע מתזונה לקויה ועתירת אלרגנים של הילדים בחברה המערבית, המשפיעים לרעה על איזון עדין זה.
    ב. מחקרים הראו שסוכר לבן, המשולב בארוחה חלבונית לא נחשב בעייתי. ההמלצות: תפריט עתיר חלבונים ודל בסוכר .
    במחקר הודגמה הרעה במצבם של ילדים היפראקטיביים בגילאי 8-11 שאכלו ארוחת בוקר עתירת פחמימות לעומת קבוצת הביקורת [5]. לעומת זאת , בקרב ילדים שאכלו ארוחת בוקר חלבונית חלה הטבה רבה. מחקר נוסף הראה עלייה משמעותית בסימפטומים בקרב ילדים שצרכו מיץ תפוזים תעשייתי מועשר בטטרזין [6].
    מחקרים נוספים בתחום מחזקים את הטענה כי היפראקטיביות במהותה היא תגובה אלרגית לחומרים שונים [7]
  2. קשר הסוכר והיפוגליקמיה
    פחמימות ריקות וסוכר מזוקק, המצויים כחלק בלתי נפרד מתפריטם של ילדים בחברה המערבית ובכמות רבה, גורמים רגישות אצל חלק מן הילדים, העלולים להיות נתונים לתנודות קיצוניות במצב הרוח, לתחושות פיזיולוגיות שונות ולצורות התנהגות שונות כתוצאה מאכילתם.
    פחמימות ריקות וסוכר מזוקק נמצאים ב: קמח לבן, אורז לבן, ממתקים, עוגות שמרים, עוגיות, גלידות, חטיפים, סוכריות, רטבים מוכנים, קטשופ ועוד ועוד …

תגובתם של הילדים לאכילת מזונות עתירי פחמימות מזוקקות:

עליה חדה של גלוקוז בדם הגורמת לשחרור אינסולין בכמות רבה. האינסולין גורם לירידה חדה של גלוקוז בדם.
הירידה בגלוקוז בדם גורמת לחולשה ועייפות רבה, הגורמת בין היתר לשיחרור אדרנלין . האדרנלין גורם התכווצויות בכלי הדם, האצת קצב לב ולמעשה מערכת העצבים האוטונומית הופכת דרוכה יתר על המידה והדבר מלווה בעצבנות, חרדה .. השרירים הופכים מתוחים ודרוכים. עבור הילד התגובה עשויה להיות קשה ועלולה להביאו להשתוללות.
מחקר המגבה זאת מוכיח כי רמת גלוקוז ואדרנלין נמדדו אצל ילדים בהשוואה למבוגרים. הרמות נמדדו אחת לחצי שעה במשך 5 שעות. רמות הסוכר נשארו בתחום הנורמל אצל המבוגרים והילדים כאחד, אולם רמות האדרנלין אצל הילדים היו גבוהות פי 10 !! מתחום הנורמל עד 5 שעות לאחר נטילת מנת הסוכר [8].

  1. הרעלה ע"י כימיקלים ו/או ע"י מתכותכימיקלים – עקב מנגנוני סילוק לא יעילים מספיק וכן תרופות רבות המעיקות על הכבד. מתכות כבדות – כגון עופרת וקדמיום. בדיקות מעבדה מוכיחות כי בגופם של ילדים היפראקטיביים רמות גבוהות יחסית של אלומיניום ועופרת ורמות נמוכות של אבץ, מגנזיום, סידן וחומצות שומן חיוניות .לדוגמא: מחקרים מראים כי רמה העולה על 10 מק"ג עופרת לדציליטר דם, עלולה לפגוע בביצועים מנטליים, זאת על אף שרמה של 25 מק"ג דציליטר נחשבת תקינה עפ"י ההנחיות הפדרליות. בסדרת בדיקות שנעשו בשיתוף מעבדת הטכניון נבדקו דגימות קרקע בגני ילדים. התוצאות הצביעו על רמות גבוהות של עופרת בקרית אתא, בקרית חיים ובמקומות נוספים הסמוכים לאזורי תעשיה הקרובים לאזור מגוריהם של ילדים היפראקטיביים. בישראל אין עדיין תקן באשר לרמות העופרת בגני ילדים. כמקובל באירופה ובארה"ב.

    העופרת רעילה במיוחד לילדים כיוון שהיא מצטברת בעיקר בעצמות, עצם הינה איבר פעיל אצל ילדים לעומת מבוגרים ועל כן קיימת תנועה רבה של עופרת בגופם.

  2. חסרים תזונתיים: אספקתם תלויה במזון .

• חוסר במגנזיום – עלול לגרום לתופעות כגון: עצבנות, חוסר שקט כתוצאה מחרדה, תנועות עצבניות, "טיקים" והתכווצויות שרירים, עוויתות בפנים וליקויי למידה המתגלים בעת מבחני אינטליגנציה [9] .
• חוסר בויטמיני B – נמצא כי ילדים היפראקטיביים סובלים מחוסר בסרוטונין .
כאשר ניתנה הנגזרת הפעילה של ויטמין B-6, הנקראת P5P, הנחוץ להפיכת ח. האמינו טריפטופן לסרוטונין, נצפתה תגובה מיטיבה מבחינת השפעתה החיובית לתגובה לריטלין , גם לאחר הפסקת הטיפול.[10] .
ויטמיני B ככלל ידועים בחיוניותם לתפקוד תקין של מערכת העצבים,בעיקר ויטמיני 1B , 5B ו- 6B.
• חוסר בחומצות שומן חיוניות –  שומן מסוג אומגה 3 העיקרית המרכיבה את מעטפת התא העיצבי וחיונית להתפתחות תקינה של המח בילדים.
חוסר בהן, התאפיין בבעיות התנהגות ולמידה, בעצבנות ובבעיות שינה. [11]

עקרונות טיפוליים:

1.טיפול תזונתי – הורדת חומרי טעם וריח וצבעי מאכל מהמזון. הנחיות לתזונה בריאה, דלת פחמימות מזוקקות, עתירת חלבונים וכזו שמספקת את צרכיו של הילד הגדל.
מכיוון שילד אינו רק מחלתו – יש לקחת בחשבון את הרגליו, אופיו וטעמו האישי ומכיוון שידוע הקשר בין תזונה מאוזנת להתפתחותו התקינה – מומלץ להיוועץ בנטורופת/ית.

2.העשרת המזון וכמו כן שיקול לקיחת תוספים.
(בהמלצת תזונאי/ת או נטורופת/ית בלבד)

  • חומצות שומן חיוניות ( GLA, DHA, EPA) + אומגה 3 יחד עם ויטמין E למניעתחמצונן. 2 כמוסות ליום , לנקב ולערבב במשקה או במזון.
  • קומפלקס ויטמיני B (בנוזל או באבקה) 2-1 מנות BID1 לאחר ארוחה.
  • אבץ למציצה – במידה ויש סבירות להרעלת מתכות, 1 ליום לפני השינה.1 בתדירות של פעמיים ליום.

3.צמחי מרפא – עקרונות טיפוליים:
א. צמחים מרפים ומרגיעים, התומכים במערכת העצבים ומאזנים אותה בהתאם לאופיו ולצרכיו האישיים של הילד.
ב. יש לשקול תוכנית דה טוקסיפיקציה (ניקוי הגוף), בהתאם לילד ולמידת הצורך.

  צמחי מרפא רלוונטיים:
Tinc. Valeriana Officinalis
Tinc. Scutelaria Bahalensis ( Huang Qin)
EXT. Glycyrrhiza Glabra
Tinc. Taraxacum off. Radix

VALERIANA להרגעת מערכת העצבים, להתמודדות עם מצבי רוח ירודים וחוסר השקט מבלי לפגוע בערנותו.
SCUTELARIA לתמיכה במערכת העצבים, להרגעתה, כצמח מרפה,מרגיע ומוריד עודפי אנרגיה.
GLYCYRRHIZA לתמיכה באדרנל, כמחזק ומאזן מערכת הורמונלית, בעל טעם מתקתק ונעים ללקיחה.
TARAXACUM לניקוי הכבד והגוף, לאחר נטילת התרופות ועקב מצב מתמשך של מחלה כרונית להרגעה.

צמחי מרפא נוספים ישקלו: צמחים המסייעים לריכוז בשעות הלימודים וכן צמחים נוספים המותאמים ספציפית לילד ולתופעות נוספות מהם הוא סובל. 15 מ"ל TID2 לשבועיים נוספים.

2 בתדירות של 3 פעמים ביום

4.שמנים אתריים:
נסיוני מלמד כי טיפול המשלב מגע, עיסוי בשילוב עם שמנים ארומתרפיים הוא בעל השפעה מכרעת ונותן תגובה מהירה של שיפור הבעיה, בעיקר כאשר המגע ניתן ע"י בני הבית ולא רק בקליניקה. גם אמבט ארומתרפי ו/או מבער עם שמנים רלוונטיים נותן שיפור מיידי.

שמנים ארומתרפיים אופציונליים בהמלצת בעל מקצוע בלבד!
Chamomile roman – להרפית מערכת העצבים , העיכול.
Valeriana officinalis – ע"ע צמחי מרפא.
Rosmary – ממקד, מפקס.
Sandalwood מרגיע, ממקד את המחשבה, מקרקע [14]

Reference
[1] " הפסיכולוגיה וההתפתחות של הילד והמתבגר " פרנק ג' ברונו
אנציקלופדיה להורים כרטא , עמ' 61
[2] " פרקים נבחרים בפסיכיאטריה " א. אליצור ש. טיראנו ח. מוניץ מ. נוימן 362- 364 .
[3] " מדריך התרופות השלם " ידיעות אחרונות 1998
[4] ANNAL OF ALLERGY 1992 72(5) ; 462-468
[5] דר' קונרס , המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח לילדים בוושינגטון
NEW MEDICAL SCIENCE 1987
[6] JOURNAL NUTR MED , 1990 , 1:51-57
[7] JOURNAL OF PEDIATRICS 1994 ; 125:;691-698
[8] JOURNAL OF PEDIATRICS 1995 ; 126 (2) 171-177
[9] MAGRES 1997 ; 10 (2) :43-45
[10] BIOL PSYCHIATRY 1979 ; 14:741-751
[11] PHYSIOL BEHAV 1996 ; 59 (4-5) : 915-920
[12] " המדריך המקצועי לצמחי מרפא " דר' י. כהן , גל ראן N.D
[13] THE ENERGETICS OF WESTERN HERBS PETER HOLMES VOL. 1,172
[14] THE ENCYCLOPEDIA OF PLANTS & OILS / DANIELL RYMAN

הכותבת: לאה אלון , נטורופתית
מרצה לתזונה וארומתרפיה במכללה לרפואה הוליסטית בכרכור

 

לימודי אימון להפרעות קשב וריכוז, מכללת כרכור – קורס שנתי להתמחות כמאמן בהפרעת קשב בריכוז, תהליך אישי משמעותי המתאים למורים, להורים עם/בלי הפרעת קשב לילד עם הפרעת קשב כדי שיכירו את התופעה והשפה ויוכלו להבין את הילד, לחזק אותו ולהשפיע לטובה על כל התא המשפחתי.