היפראקטיביות והפרעות קשב בילדים

להפרעה זו ניתנו שמות רבים כמו תסמונת נזק מוחי מזערי, תסמונת היפר קינטית ועוד…
3% מהילדים סובלים ממנה כאשר מספר הבנים גדול פי 3 ממספר הבנות.
במונח ADHD נכללות הפרעות נוירולוגיות והתנהגותיות, כוונתו לתאר ילד אשר אינו מסוגל "לשבת בשקט ", מתקשה להתרכז, מתקשה בהסתגלות למצבים חדשים, מגיב בחריפות לגירויים, מרבה בפעילות מוטורית והופך בתגובותיו האימפולסיביות והבלתי צפויות את חיי הוריו וסביבתו לקשים במיוחד.

•  יש לציין כי קיימות הפרעות קשב ללא תנועתיות יתר והפוך. ההתבטאויות משתנות והסימפטומים שונים בין הילדים המוגדרים כסובלים מאותם הפרעה.

היפר אקטיביות מוגדרת כהפרעה בתקופת הילדות המאופיינת ב:
בעיות התנהגות:
הפסקת משימה לפני השלמתה, אי הקשבה, הסחת דעת והיעדר ריכוז בלימודים. לרוב מלווה בדפוס התנהגות דחפית, הילד עשוי לקפוץ פתאום מעניין לעניין, לעשות מעשים ללא מחשבה תחילה.
פעלתנות יתר:
מאופיינת בהתרוצצות יתרה וצורך לעסוק בפעילות ללא הפסקה.
בלשון מדעית :" נתון במצב כרוני של עירנות יתרה ". [1]
התסמונת ניתנת לאיבחון מגיל 3 שנים עד לגיל בית הספר, בממוצע בגיל 7.
ההפרעה נמשכת לעיתים עד ההתבגרות בעיצומה.
קיימת השערה כי יתכן שרבים מהמבוגרים הסובלים מצורה קלה של הפרעת אישיות נגד-חברתית, סבלו מהפרעת קשב בילדותם.
גורמים – השערות:

1.  לקות מוחית מזערית (שאינה נראית בבדיקות M.R.I וכיו"ב)
2.  תורשה: התסמונת נפוצה יותר בקרב משפחות עם קרוב הסובל מליקוי זה.
3.  מבנה אישיות: יתכן שילדים מסוימים מועדים יותר על פי מזגם להיות חסרי מנוח
   ולנהוג מתוך דחף.
4.  אלרגיה לתוספי מזון מסוימים הפוגעת בכושר ריכוזם של ילדים הלוקים בה.
5.  חוסר איזון כימי במוח (השערות וסיבות ע"פ הראיה הנטורופתית יפורטו בהמשך)

מהלך המחלה:
יתכנו שלוש צורות של מהלך המחלה:

1. רמיסיה מלאה של התסמונת בגיל ההתבגרות. (החלמה)
2. היעלמות של פעילות היתר, אך המשך הפרעות הקשב והאימפולסיביות בגיל המבוגר.
3. המשך מלא של התסמונת בחיים המבוגרים.

הגישה הקונבנציונלית:
ההנחה הקונבנציונלית גורסת כי תת פעילות דופמינרגית בילדים היא הגורם לתסמונת (זאת אומרת שהמח לא מייצר מספיק דופאמין) וכי תופעות אלה מגיבות לטיפול האמפטמינים ונעלמות בגיל ההתבגרות, כפי שקורה בתסמונת הפרעת קשב קלאסית . יש מחקרים התומכים בגישה זו ואומרים כי בילדים עם ליקוי קשב אף נמצאה בנוזל חוט השידרה רמה נמוכה של חומצה הומוונילית, שהיא תוצר פירוק של דופאמין במח.
במחקרים אחרים נמצאה בבדיקות שתן רמת נמוכה של תוצר פירוק של נוראדרנלין מוחי =
( MHPG: Methoxy Hydroxy Phenyl Glycol ) .
נצמא כי לאחר נטילת אמפטמינים, המטבוליט היה ברמה נמוכה יותר.
עובדות אלה מצביעות , עפ"י הגישה הקונבנציונלית , על אפשרות של תת פעילות נוראדרנרגית הפרעת קשב, עם עלייה בפעילות הנוראדרנרגית לאחר טיפול מוצלח באמפטמינים, לילדים אשר הגיבו לטיפול זה. [2]
כלומר, בגופם יש יצור מופחת של חומרים במערכת העצבים ואי לכך מתן תרופה אשר מעלה את ריכוזם של החומרים החסרים – תתקן את המצב.
הטיפול הקונבנציונלי כולל:

• הדרכה להורים על הבעיה ועזרה בעיצוב גבולות ומסגרת.
•  פסיכותרפיה לילד כאשר הוא נקלע לדימוי עצמי נמוך , תחושת דחיה מהסביבה, כישלון וחוסר ערך עצמי.
•  גישה הגורסת כי רוב הילדים הלוקים בתסמונת זו זקוקים לתכניות של חינוך מיוחד.
•  טיפול תרופתי.

הטיפול התרופתי:
כולל בעיקר תרופות ממריצות כגון METHYLPHENIDATE , הידועות בשמות המסחריים: RITALIN METHYLPHENIDATE ו – METHYDATE (ריטלין, קונצרטה).
בריטלין מתחילים במינון של 5-10 מ"ג ליום ומעלים את המינון עד להשפעה קלינית או עד הופעת תופעות לוואי. נהוג לעשות הפסקות בטיפול התרופתי .
תופעות לוואי:
הגברת אי השקט, דיכוי התאבון וירידה במשקל (משתמשים באמפטמינים כתרופות בולמות תאבון לדיאטה וכן חומרים אלו מוגדרים כסמי מרץ ועל כן נבדקים לשלילת קיומם בדמם של ספורטאים), כאבי ראש, כאבי בטן, סף גירוי נמוך, דיכאון, התקפי בכי וייתכן אף עיכוב הגדילה, דמיונות שווא פרנואידיים, חוסר תאבון , רעידות , הזעה מוגברת , דופק מואץ, פרכוסים, קשיי הירדמות, אורטיקריה, "טיקים ".
הצלחת הטיפול בריטלין אינה מאובחנת במקרים של דיון באבחנה מבדלת. [2] , [3]
"החיסרון העיקרי של תרופה זו שהיא עלולה לגרום תלות רצינית והתנהגות בלתי צפויה. בחלק מן הילדים אשר נטלו ריטלין לתקופה ארוכה , נצפה פיגור בגדילה .. " [3]
ריטלין הינה התרופה המקובלת ביותר, הנרשמת ל 90% מן הילדים המטופלים.
זו תרופה מעוררת הפועלת על מערכת העצבים המרכזית.
באופן פרדוקסלי,(או שלא), במקום לעורר – מרגיעה את הילד ומביאה אותו
למצב רדום ופסיבי.
התוויות נגד לנוטלים ריטלין , שחשוב לזכור:
1) מזונות המכילים TYRAMINE : בעת השימוש בתרופה יש להימנע מלצרוך: גבינות צהובות, יין, שוקולד … השילוב ריטלין + TYRAMINE עלול לגרום עלייה בלחץ הדם.
2) תרופות נוגדות פרכוסים: הריטלין מגביר השפעתן. במידה וניטלות – יש צורך לווסת את מינונן.
3) תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת MAO : MONOAMINOXIDASE INHIBITORS
בשילוב עם ריטלין, נגרמת עלייה מסוכנת בלחץ הדם.
לפי מיטב הבנתי ולדעתי האישית, ההנחה שלפיה קו ההגנה הראשון לטיפול בבעיה מתמשכת בקרב ילדים הוא תרופה , זהו טיפול פשטני לבעיה מורכבת. התרופה נרשמת במקרים רבים מדי ובקלות רבה מדי.
לתרופות ממשפחת האמפטמינים יש סכנה ממשית של התמכרות, מה גם שאינה יעילה לטווח ארוך (המחקרים הרפואיים הוכיחו הטבה רק בחלק מן המקרים ולטווח קצר בלבד), היות והמח מפתח סבילות כלפיה. כבר לאחר מספר שבועות של נטילה סדירה, הופך הילד המשתמש בתרופה זו לתלוי בה לצורך תפקודו התקין.
בואו לקרוא על אלטרנטיבה לטיפול התרופתי בבעיות היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז
Reference
[1] " הפסיכולוגיה וההתפתחות של הילד והמתבגר " פרנק ג' ברונו
אנציקלופדיה להורים כרטא , עמ' 61
[2] " פרקים נבחרים בפסיכיאטריה " א. אליצור ש. טיראנו ח. מוניץ מ. נוימן 362- 364 .
[3] " מדריך התרופות השלם " ידיעות אחרונות 1998
[4] ANNAL OF ALLERGY 1992 72(5) ; 462-468
[5] דר' קונרס , המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח לילדים בוושינגטון
NEW MEDICAL SCIENCE 1987
[6] JOURNAL NUTR MED , 1990 , 1:51-57
[7] JOURNAL OF PEDIATRICS 1994 ; 125:;691-698
[8] JOURNAL OF PEDIATRICS 1995 ; 126 (2) 171-177
[9] MAGRES 1997 ; 10 (2) :43-45
[10] BIOL PSYCHIATRY 1979 ; 14:741-751
[11] PHYSIOL BEHAV 1996 ; 59 (4-5) : 915-920
[12] " המדריך המקצועי לצמחי מרפא " דר' י. כהן , גל ראן N.D
[13] THE ENERGETICS OF WESTERN HERBS PETER HOLMES VOL. 1,172
[14] THE ENCYCLOPEDIA OF PLANTS & OILS / DANIELL RYMAN
הכותבת: לאה אלון , נטורופתית
מרצה לתזונה וארומתרפיה במכללה לרפואה הוליסטית בכרכור

 לימודי טיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, מכללת כרכור: במהלך הלימודים חווים הסטודנטים אתגר אקדמי אינטלקטואלי במקביל למסע מרגש של התפתחות אישית והכשרה מקצועית, מקיפה וייחודית. התכנית נבנתה על ידי מכללת כרכור בשיתוף אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום האבחון והטיפול בלקויות למידה והפרעת קשב וריכוז ADHD.