המושג זיכרונות הגוף מתאר את האופן שבו חוויות, ובייחוד חוויות עוצמתיות או מאיימות, עשויות להמשיך להתבטא בתגובות גופניות, כמו מתח שרירי, שינוי בנשימה, דריכות או תחושות פנימיות. אין הכוונה לכך שהזיכרון נשמר באופן מילולי בשרירים או ברקמות, אלא לכך שמערכות של זיכרון, למידה ותגובה גופנית יכולות לשמר דפוסים הקשורים לחוויה. . ההבנה הזאת משנה את האופן שבו אפשר להתייחס לקושי רגשי, מפני שהיא פותחת נתיב טיפולי שעובר דרך הגוף ולא נשען על מילים בלבד.

אפשר לראות את הקשר הזה גם בחיי היומיום. הבטן מתכווצת לפני שיחה מלחיצה, הכתפיים מתרוממות במצבי עומס, הלסת ננעלת בזמן כעס והלב מאיץ מול פחד. הגוף מגיב לרגש בזמן אמת, גם לפני שהאדם מספיק להבין במילים מה בדיוק קורה לו.

כאשר החוויה חזקה, ממושכת או קשה לעיבוד בזמן אמת, הגוף עשוי להמשיך להחזיק אותה. המתח נשאר, הנשימה מתקצרת, השרירים מתקשים לחזור לרפיון, ודפוסי ההחזקה ממשיכים לפעול גם שנים אחרי שהאירוע הסתיים. העיסוק בזיכרונות הגוף מתמקד בדיוק במקום הזה: בקשר שבין חוויה, זיכרון, מערכת העצבים ותחושות הגוף, ובדרך שבה עבודה טיפולית יכולה לסייע לשחרר אותן בהדרגה.

מהם זיכרונות הגוף?

זיכרונות הגוף, הנקראים גם זיכרון סומטי, הם מונח המשמש בשיח הטיפולי לתיאור תחושות, דפוסי פעולה וחוויות שנשמרות במערכת הגופנית ולא רק דרך מחשבה מודעת. זיכרון רגיל מאפשר לאדם לתאר במילים מה התרחש, איפה היה ומה הרגיש. זיכרון סומטי מתבטא במגוון ביטויים גופניים כמו לחץ בחזה, כיווץ בבטן, רעד, דפיקות לב, תחושת קור, חום, כבדות או כאב בלתי מוסבר.

מחקרים בתחום הנוירוביולוגיה מתארים כיצד חוויות רגשיות חזקות יוצרות זיכרונות פרוצדורליים, כלומר דפוסים שנשמרים דרך פעולה, תגובה ותחושה. זיכרונות כאלה אינם עוברים בהכרח דרך אזורי המוח האחראים על שפה ועיבוד מילולי. לכן אדם יכול להגיב גופנית למצב מסוים, להרגיש מצוקה או כיווץ, ועדיין להתקשות להבין מה עורר את התגובה.

לדוגמה, ילד שגדל בסביבה מאיימת עשוי לפתח דפוס קבוע של כיווץ בבטן. גם בבגרות, כאשר הוא חי בסביבה בטוחה יותר, הגוף שלו עלול להמשיך לפעול מתוך אותו זיכרון ישן. מבחינת המערכת הגופנית, הסכנה עדיין מורגשת, גם כאשר המציאות כבר השתנתה.

אפשר להבין את המונח זיכרונות הגוף כתיאור של הקשר בין חוויות עבר לבין דפוסי תחושה ותגובה בהווה 

 

ביטויים גופניים של מתח רגשי

מתח רגשי שלא עבר תהליך של עיבוד או ביטוי עשוי להתבטא דרך הגוף. אנשים רבים חווים כאבים, עומס או תסמינים גופניים חוזרים מבלי שהם מקשרים אותם למצב רגשי פנימי. הביטויים יכולים להיות שונים מאוד מאדם לאדם.

ביטויים גופניים נפוצים של מתח רגשי כרוני ומצוקה רגשית:

  • כאבי גב תחתון או עליון שאינם קשורים לפגיעה פיזית ברורה
  • כאבי ראש תכופים ומיגרנות
  • בעיות עיכול כרוניות כמו תסמונת מעי רגיז
  • מתח קבוע בצוואר, בכתפיים או בלסת
  • עייפות מתמשכת שנשארת גם אחרי מנוחה
  • הפרעות שינה, שחיקת שיניים בלילה או חלומות בלהה

אנשים פונים לרופאים עם תלונות גופניות, עוברים בדיקות ולמרות זאת לא תמיד מוצאים הסבר רפואי פיזיולוגי ברור לכאב. במצבים כאלה, מומלץ לבחון האם מקור רגשי יכול להיות חלק משמעותי מהתמונה. הגוף מבטא עומס פנימי דרך התחושות הזמינות לו: כאב, כיווץ, עייפות או חוסר שקט.

חשוב להבין שהתסמינים האלה ממשיים. הכאב מורגש, השריר מתוח, הבטן מגיבה והשינה נפגעת. ההבנה שהרקע עשוי להיות רגשי אינה מבטלת את החוויה הגופנית, אלא מציעה כיוון נוסף להתבוננות ולטיפול.

הקשר בין מערכת העצבים לחוויה הרגשית

מערכת העצבים האוטונומית אחראית על תגובות הגוף למצבי סכנה וביטחון. בזמן איום, המערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה: קצב הלב עולה, הנשימה נעשית מהירה יותר, השרירים מתכווצים והגוף נערך לבריחה או להתמודדות. לאחר שהאיום חולף, מנגנוני ויסות במערכת הפאראסימפתטית מסייעים לגוף להפחית עוררות ולחזור לרגיעה.

קושי מתעורר כאשר מערכת העצבים נשארת במצב דרוך לאורך זמן. אנשים שחוו טראומה, לחץ מתמשך או סביבה לא יציבה עשויים לחיות עם עוררות גבוהה גם במצבים בטוחים. זה יכול להתבטא בקושי להירגע, רגישות חזקה לרעשים או תנועות פתאומיות, תגובות בהלה, חוסר שקט ובעיות שינה.

יש אנשים שחווים לצד הדריכות  תגובה הפוכה של ניתוק והתרחקות מהחוויה. במקום עוררות גבוהה, האדם מרגיש קהות, עייפות עמוקה או תחושה של היעדר נוכחות מלאה. גם זו תגובה של הגוף לחוויה שהייתה גדולה מדי לעיבוד באותו זמן.

בטיפול גופני, הבנת מצב מערכת העצבים היא חלק מרכזי בתהליך. המטרה היא לסייע לגוף לחזור בהדרגה ליכולת ויסות בריאה, כך שיוכל לנוע בין עוררות לרגיעה בצורה גמישה ובטוחה יותר.

עבודה עם הגוף בתהליך הטיפולי

טיפול באמצעות שיחה עשוי להסביר היבט מסוים של חוויה הנשמרת בגוף אך לעיתים מתקשה לרדת לשורש של הדפוס עצמו. גם אם מבינים שהמתח בכתפיים או לחץ בחזה קשור לעומס רגשי או לזיכרונות מוקדמים, זה לא בהכרח עוזר להפסיק להרגיש בגוף את אותו כיווץ. שילוב עם עבודה גופנית טיפולית פונה אל המקום שבו הדפוס חי בפועל. בפסיכותרפיה גופנית השילוב ביניהם מאפשר להתבונן גם במה שנאמר וגם במה שמתרחש בגוף בזמן המפגש. 

גישות מרכזיות בעבודה גופנית טיפולית:

  • מגע טיפולי מכוון לאזורים שבהם מצטבר מתח כרוני
  • נשימה מודעת שמאפשרת לרגשות חבויים לקבל מקום
  • תנועה חופשית שנותנת ביטוי לתכנים שקשה לנסח במילים
  • התבוננות בתחושות הגוף והעמקת המודעות הפנימית
  • עבודה עם תנוחת הגוף ושינוי דפוסים פיזיים כרוניים

טיפול נפשי דרך הגוף משתלב עם שיחה טיפולית. כאשר תחושה, רגש או זיכרון עולים במהלך העבודה, המטפלים מסייעים למטופלים לבטא אותם במילים, להתבונן בהן, להבין את ההקשר ולשלב בין החוויה הגופנית לבין ההבנה המודעת. החיבור בין שני הערוצים יוצר עיבוד שלם יותר.
בחירה במגע, בנשימה או בתנועה אינה נעשית באופן אוטומטי. היא צריכה להתאים למצבו של המטופל, להתקיים בהסכמה ומתוך תשומת לב לגבולות, לבטיחות ולתגובות שעולות בתוך הקשר הטיפולי. 

מודעות גופנית והיכרות עצמית

אנשים רבים רגילים לחיות במרחק מסוים מהגוף שלהם. הם מבחינים בכאב רק כאשר הוא מתגבר, מזהים מתח רק אחרי שהוא הופך כרוני, ומפספסים סימנים עדינים שהגוף שולח בשגרה. מודעות גופנית היא תהליך של חזרה להקשבה, זיהוי והיכרות מחודשת עם מה שקורה בגוף בזמן אמת.

מודעות גופנית מתפתחת בשלבים:

  • זיהוי תחושות בסיסיות: חום, קור, לחץ, רפיון, כאב
  • הבחנה בין אזורים מתוחים לאזורים רפויים בגוף
  • זיהוי הקשר בין תחושות גופניות לרגשות ולמחשבות
  • יכולת לשים לב לשינויים בגוף בזמן אמת, כתגובה למצבים שונים

כאשר מפתחים מודעות גופנית, לומדים לזהות עומס בשלב מוקדם יותר. מודעות מאפשרת לשים לב כיצד הגוף מגיב בשיחות, במפגשים חברתיים, בעבודה או במצבי לחץ. מתוך ההקשבה הזאת נוצרת היכרות עמוקה יותר עם הרגש, הצורך והגבול האישי. הקשר עם הגוף הופך לחלק מהקשר של האדם עם עצמו.

בטיפול, תחושות ותגובות גופניות עשויות להתעורר גם בתוך הקשר עם המטפל. בגישה ההתייחסותית המטפל קשוב גם למה שמתעורר בו וביניהם, תוך שמירה על גבולות ואחריות מקצועית. 

תפיסת גוף־נפש בטיפול ההוליסטי

הגישה ההוליסטית מתייחסת לאדם כמערכת שלמה. גוף, נפש, מחשבה, נשימה ורגש משפיעים זה על זה כל הזמן, ולכן טיפול משמעותי מתבונן במכלול ולא רק בסימפטום אחד.

בפסיכותרפיה גופנית הוליסטית, המטפלים מתייחסים למה שמופיע ברגע נתון. תחושה גופנית יכולה להוביל לרגש, רגש יכול להשפיע על הנשימה, וזיכרון יכול לעלות בעקבות מגע או תנועה. הטיפול נע בין הערוצים האלה מתוך הבנה שהם קשורים זה בזה.

גישה זו נשענת בין היתר על עבודתו של וילהלם רייך, שזיהה קשר בין דפוסים רגשיים לבין שריון שרירי בגוף. לדוגמא, אדם שלמד לדכא כעס עשוי להחזיק מתח בלסת ובידיים. אדם שלמד לעצור עצב עשוי לפתח נשימה רדודה שמרחיקה אותו מהרגש. התהליך הטיפולי עוזר לזהות את הדפוסים הללו ולשחרר אותם בהדרגה, בקצב שמתאים למטופל/ת.

לימודי פסיכותרפיה גופנית הוליסטית במכללת כרכור

במכללת כרכור אנחנו מלמדים פסיכותרפיה גופנית הוליסטית בתוכנית ארבע-שנתית מקיפה. במהלך לימודי פסיכותרפיה גופנית במכללה לומדים אנטומיה, פיזיולוגיה ופסיכופתולוגיה, לצד טכניקות פבסיכותרפיה גופנית התייחסותית הכוללות תנועה, ואמנות, עבודת גוף ונפש עם דמיון מודרך, עבודה אנרגטית ומדיטציה, והתמחות בטכניקות מגע דרך עיסוי טיפולי הוליסטי או שיאצו.

ההכשרה משלבת התפתחות מקצועית ואישית, לצד רכישת ידע וכלים טיפוליים, הלומדים מפתחים מודעות לעצמם, ליחסים ולתגובות המתעוררות בהם כמטפלים. 

התוכנית מוכרת על ידי ה-EABP, האיגוד האירופאי לפסיכותרפיה גופנית, מרכז את המסלול  רועי מליח, בוגר תואר שני מקיימברידג' ומומחה ב-Somatic Experiencing. צוות ההוראה כולל מומחים בטראומה, פסיכודרמה וריפוי הוליסטי. ההתמחות המעשית כוללת שעות טיפול מפוקחות בכל שנה, ובסיום המסלול הבוגרים מקבלים הסמכה כפסיכותרפיסטים גופניים עם הכרה בנלאומית.

מכללה לרפואה משלימה – כרכור היא מכללה ותיקה ומובילה, המציעה גם מסלולים בנטורופתיה, יוגה תרפיה, אקותרפיה, הכשרת דולות, צמחי מרפא קליניים ועוד. פנו אלינו לקבלת פרטים נוספים.

שאלות ותשובות על זיכרונות הגוף

האם כל כאב גופני קשור לרגש?

כאבים גופניים יכולים לנבוע מפציעה, מחלה, עומס פיזי או גורמים רפואיים אחרים. במקביל, כאבים כרוניים ללא הסבר רפואי ברור עשויים להיות קשורים גם למתח רגשי שנשמר בגוף. לכן חשוב לבדוק תחילה ולשלול סיבות רפואיות , ובהמשך לבחון גם את ההיבט הרגשי והגופני יחד.

האם אפשר לשחרר זיכרונות גופניים לבד?

תרגולים כמו יוגה, מדיטציה ונשימה מודעת יכולים לחזק מודעות גופנית ולהפחית מתח. כאשר תחושות גוף מעוררות הצפה, ניתוק, זיכרונות טראומטיים או מצוקה משמעותית, עדיף להיעזר באיש או אשת מקצוע שהוכשרו לעבודה בטראומה.  שכן נדרשת מסגרת טיפולית בטוחה לעיבוד רגשות חזקים.

כמה זמן לוקח לשחרר מתח שנאגר בגוף שנים?

אין משך זמן קבוע לעבודה עם מתח ודפוסי תגובה שהתבססו לאורך שנים. יש אנשים שמרגישים שינוי מוקדם יחסית, ואצל אחרים נדרש תהליך ממושך יותר. הקצב מושפע מהחוויה האישית, מהמצב בהווה, ממטרות הטיפול ומהאופן שבו האדם מגיב לתהליך. . משך הטיפול תלוי בעומק החוויה, במצב מערכת העצבים, במוכנות האישית ובסוג הליווי הטיפולי.

האם גם ילדים נושאים זיכרונות גופניים?

כן. חוויות מוקדמות יכולות להירשם בגוף כבר בגיל צעיר מאוד, עוד לפני שהתפתחה שפה מלאה. ילדים שגדלו בסביבה לא יציבה, מפחידה או עמוסה רגשית עשויים לפתח דפוסי מתח שממשיכים ללוות אותם גם בהמשך החיים.