מהם הגורמים העיקריים לזיהום הקרקע – ומה ניתן לעשות בנידון

סביבה וקיימות: הגורמים העיקריים לזיהום הקרקע

•  תעשיה וחקלאות – המפעלים הגדולים כמו גם בתי הדפוס והטקסטיל גורמים לזיהום הקרקע על ידי דלקים, חומצות, טיפול שגוי במתכות כבדות לצד שפכים אשר נותרים בסוף כל תהליך כימי ולא מאוחסנים כראוי. בענף החקלאות משתמשים בכמויות אדירות של חומרי הדברה, קוטלי עשבים וחומרי דישון אשר גורמים לזיהום הקרקע.
• ענף הבניה – הן בצורה של חיסול קרקעות לטובת בנייה מסיבית ומזהמת, ללא כל התחשבות בסביבה, והן בצורה של העדר מודעות – אשר הובילה בעבר לשימוש מסיבי באסבסט אשר הינו גורם תחלואה ידוע. על פי המשרד להגנת הסביבה יש עדויות ברורות כי בגליל המערבי ישנה תחלואה גוברת, המאופיינת בגידול גבוה בחולי הסרטן בעקבות הימצאות בקרבת אסבסט.

•  מחזור – הזנחה של חינוך הציבור למחזור מקסימלי. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי תודעתי בקרב הציבור בכל הנוגע למחזור בקבוקים. אם זאת, ביחס למדינות אירופיות אשר חרטו על דגלם את נושא המחזור – ישראל עדיין מאחור.

סביבה וקיימות: כיצד הזיהום משפיע עלינו

אל אף שזיהום הקרקע הוא ארוך טווח, את השפעותיו ניתן לחוש כבר באופן מידי בצורות הבאות:

•  על ידי שתיית מי תהום אשר מכילים חומרים מזוהמים שחדרו דרך הקרקע.
•  על ידי אכילת פירות וירקות אשר ספחו חומרים מזהמים.
•  באמצעות מגע עם הקרקע (במקרה של ילדים – הדבר מסוכן עוד יותר).
•  נשימת הגז והאבק אשר מקורם בקרקע מזוהמת.

סביבה וקיימות: הפתרונות האפשריים לקרקע מזוהמת – שילוב של טיפול ומניעה

אכיפה – רתימת החוק למאבק הסביבתי
יש לדרוש מהרשויות את אכיפתם של החוקים אשר נוגעים בעניין. בראש ובראשונה את חוק החומרים המסוכנים אשר נחקק בשנת 1993, כמו גם את חוקי המשנה אשר מחייבים טיפול, הולכה ואחזקה של חומרים מזהמים בתנאים מתאימים.
התנהגות אישית

•  יש להימנע מרכישת מוצרים מזהמים, תוך העדפה לתחליפים ידידותיים יותר לסביבה. דבר זה בולט במיוחד ברכישות של מוצרי ניקוי והדברה אשר ידועים כמזיקים במיוחד לקרקע.
•  יש למחזר באופן מקסימלי, תוך הפרדת השאריות השונות בפח האשפה.
•  בחירה באפשרויות דיור ירוקות יותר, אשר מסתמכות על שימוש במשאבים הטבעיים של הקרקע, לצד בחירה ושימוש בחומרי גלם מתחדשים.

סביבה וקיימות: כיצד מטפלים בקרקע מזוהמת

ראשית יש לבצע סקר קרקע – סקר זה מגלה לנו אילו סוגים של מזהמים קיימים בקרקע ובאיזה ריכוז. לאחר מכן יש לבחור בשיקום המתאים. בשיקום הקרקע נהוג להחליט על אחת משתי האלטרנטיבות.
שיקום מבוסס צמחים: שתילת צמחייה ייעודית או שימוש בפטריות באזור הקרקע הפגוע. שיקום זה מתבסס על ספיחת החומרים המסוכנים אל הצומח, באופן אשר מנטרל את השפעתם ההרסנית של המזהמים, ומשקם את האזור הפגוע.
שיקום מבוסס מיקרואורגניזמים: אורגניזמים זעירים אלו ניזונים מהחומרים המסוכנים לאדם ובאופן זה משקמים את הקרקע ללא כל פגיעה נוספת. אם זאת, כדאי לזכור כי פעולה זו אינה יעילה לכלל המזהמים.

איטום הקרקע באמצעות יריעות איטום ובידוד נוזלי

מקומות רבים אשר שימשו בעבר כמפעלים או כמקומות לא מוסדרים להולכת שפכים, הופכים לאזורי נדלן ומסחר. בהיעדר פיקוח וניקוי של הקרקע, הקרקע נחשבת בלא מעט מן מקרים כמזוהמת ואף כמסוכנת. לשם כך, יש לאטום את המבנים המיועדים ביריעות וציפויים מתקדמים, אשר מספקים חציצה בינינו לבין הקרקע המזוהמת.

ישנן מספר שיטות אשר מיועדות למטרה זו. כאשר השיטות התקדמות ביותר הן:

•  שימוש ביריעות איטום אשר מבצעות בידוד המבנה מפני סכנה של אינטראקציה עם מים וצמחים שמקורם בקרקע מזוהמת.
•  שימוש בתרסיס מתקדם- .Liquid Boot חומר אשר מאושר לשימוש על ידי קרן המדע האמריקנית (NFS). חומר נוזלי זה, מותז על פני השטח כדי לבצע בידוד אופטימלי ומפחית את הסיכון לפליטת גזים רעילים הנובעים מקרקע מזוהמת.

ניתן להשפיע הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית על הקרקע – המשאב היקר ביותר של כולנו.
המאמר נכתב בשיתוף פעולה עם חברת קומשוב מישורים בע”מ.

לימודי קיימות מכללת כרכור, בואו להיות אלו שמובילים את תחום לימודי האקולוגיה בישראל ומתברגים לקדמת הבמה החברתית והמקצועית ותהפכו לאנשי מקצוע המוכרים והמצליחים בתחום.