תרגום של המאמר:
Case Study Issue 109: Fibromyalgia – My Experience
מתוך Positive Health Magazin ירחון לרפואה אינטגרטיבית, מרץ 2005
גיליון מס. 109
היה זה אחר-הצהריים חם, כאשר נהגתי הביתה מהעבודה. הסתכלתי למעלה, ולא ידעתי איפה אני. עברתי כבר את הפנייה שלי והייתי בדרך אני לא יודעת לאן. למזלי, הפלאפון היה על ידי . אני טלפנתי לבעלי, והוא הצליח לנווט אותי הביתה. זה קרה פעמים רבות לאחר מכן. פעם אפילו שכחתי את המספר הביתה. הייתי צריכה לטלפן לקרובת משפחה.משהו לא מובן התרחש… כאבי ראש מדי פעם, סחרחורת, עייפות, כאבים, השמנה, נפיחות וכו’. ואכן, התחילו ביקורי הרופאים שמפניהם נחרדתי. אתם מכירים את אלה, ששולחים אותך מבדיקה לבדיקה, והן כולן חוזרות עם תשובות שליליות. טוב, מובן ששמחתי כשבדיקות הזאבת, אי סדירות בבלוטת התריס וכו’ היו שליליות, אבל ידעתי שמשהו לא בסדר. הרופאים התחילו להתייחס אלי כאילו נטרפה דעתי, ותנחשו מה, אני התחלתי להאמין להם. וכן, אתם כבר יודעים מה קרה בהמשך… רופאים שרצו לרשום לי תרופות נגד דיכאון ואבחונים פסיכולוגיים.לבסוף הופניתי לרופא למחלות ראומטיות, והוא אמר לי שסבלתי ממצב שאפילו לא ידעתי להגות אותו ועוד פחות לאיית… פיברו מה? הוא המשיך ואמר לי שלא היו שום בדיקות ספציפיות כדי לוודא שבאמת סבלתי מפיברמיאלגיה (FM). זה כמעט כמו תהליך של אלימינציה. אם אין לך המחלות האחרות שמפניהן את חששת, אז ייתכן שיש לך FM . הוא הסביר לי על הנקודות הרגישות. אחר כך הוא סיפר לי על דיאטה ופעילות גופנית. את זה לא יכולתי להבין. בעלי ואני אכלנו רק לעתים רחוקות אוכל מטוגן. היה לנו סגנון אכילה בריא, ואני עסקתי בפעילות גופנית. בחודשים האחרונים השמנתי והוספתי פעילות, שלא שפרה את מצבי. פגשתי את רופא הראומטיזם הזה שלוש פעמים, וכל פעם הוא הדגיש את השיבות הדיאטה והפעילות הגופנית…זה היה המפתח לטיפול בFM. לא קניתי את זה.טוב, בכל אופן הצלחתי למצוא רופא אחר למחלות ראומטיות. בפגישה הראשונה הוא הקדיש הרבה זמן לשיחה איתי על הסטיגמה שקשורה ב FM. גיליתי שהוא אפילו כתב מאמרים וסיפר על המחלה הזאת. אפילו אפשר היה לקבל תוכנית לניהול כאבים. מובן, אמנם, שהיא הייתה תלויה בסוג הביטוח שלך, כי ייתכן שתצטרכי לשלם.לא עצרתי שם. עברתי את הבדיקה הפסיכולוגית, שהוזכרה. הממצאים היו מכאיבים מאוד. הבדיקות הראו ירידה בכישורים המנטליים שלי…ייתכן שבגלל מצבי הגופני. אותו פסיכולוג רצה לעזור לי להסתגל לחיי החדשים ולהבין שחיי כפי שפעם הכרתי אותם כבר לא יהיו. תנחשו מה? לא הייתי מוכנה לקבל את זה.בינתיים הכאבים שלי החמירו. במשך חודשי החורף בקושי הצלחתי לקום מהמיטה. הכל התפוקק וחרק, הצוואר שלי, הזרועות, הרגליים, הקרסוליים. הקרסוליים שלי כאבו, כשהלכתי לטייל. כאבי הראש החמירו יחד עם הסחרחורת. הראייה שלי לא הייתה טובה, במיוחד תפיסת העומק. בזמן הנהיגה מכוניות נראו קרובות יותר ממה שהן היו באמת. התחיל להיות לי קשה להתרכז. לעתים קרובות שכחתי את מה שעשיתי, מה שלפעמים גרם לי לעלות ולרדת במדרגות כמה פעמים. אפילו להתלבש הפך למאמץ.החלק הגרוע ביותר היה, שהיו ימים טובים, ואני חשבתי שהמצב משתפר. טעות, אחריהם באו ימים גרועים. הגוף כאילו שידר למוחי אותות באיחור. לדוגמה, בדרך כלל אנשים יודעים מתי הם מתעייפים. לא אני. לפעמים אני לא מבינה עד כמה אני עייפה, עד שזה מאוחר מדי. יכולתי להרגיש את העייפות שעות מאוחר יותר או אפילו ימים.ניסיוני האחרון… טיפול אלטרנטיבי. מצאתי מישהי שהבינה באמת!! היא גם הפנתה אותי לבדוק את הרוק ואת היציאות שלי. הממצאים גילו שאני אלרגית למאכלי חלב, סויה, שמרים וסוכר. היא רשמה לי דיאטה חמורה אנטי – דלקתית למשך 20 יום ויותר. נהדר, הנפיחות הקיצונית שלי, שלא הזכרתי לכם, ירדה. אפילו נראיתי יותר קטנה. היא גילתה גם, שיש לי קנדידה (דלקת שמרים), ולכן עלתה רמת הקורטיסול שלי. ייתכן שבגלל הקורטיסול הגבוה לא יכולתי לישון טוב בלילה. אני באמת סומכת על הרופאה שלי עכשיו. התחלתי לנסות חומרים משלימים…הרבה חומרים. חלקם גרמו לי להרגיש רע. אתם מכירים את הסיפור הזה. הפסקתי לקחת אותם.התחלתי להתמודד עם מצבי. לא חשוב מה הרופאים אומרים, אני יודעת שאפטר מהמחלה האיומה הזאת. אני מרגישה שלפעמים ניצבים מולנו אתגרים כדי שנתחזק ונראה את הדברים בפרופורציה. אני נהנית מאוד להתעורר בבוקר לציוצם של הציפורים, לראות את פריחת האביב או את הירח המלא. דברים פשוטים הם ההנאות שלי עכשיו. אני יודעת שיש כוונה בכך שאיבחנו אצלי את מחלת ה FM, ואני רק מנסה להקשיב להוראות ולבצע אותן.