למרות שהיום כבר ברור כי השמנה פוגעת בבריאות לא ברור מדוע היא גם מזוהה עם חוסר אסטטיקה.ד"ר דורון לוריא אוצר בכיר ורסטוראטור ראשי במוזיאון ת"א לאומנות טוען כי תקופה ממושכת לאורך ההיסטוריה האנושית נשים וגברים שמנים נחשבו לאידיאל היופי, אישה מלאה עם ציצים גדולים ואגן ירכיים רחב נחשבה כערובה לפריון והייתה האידיאל הנשי וסמל היופי.
במאה ה17 הצייר פאול רובנס שנחשב למבין גדול בנשים ונשיות צייר נשים שונות עם הרבה בשר ומשמנים רוטטים…כך גם בתקופת האימפרסיוניזם (רנואר, טולוז לוטרק…)
גישה זו החלה להשתנות לקראת סוף המאה ה 19 כשהאוכל כבר לא היה עוד מצרך בעייתי ולא העיד בהכרח על בריאות ושובע. עד אז אוכל לא היה זמין ולכן מלא פירושו היה אוכל טוב שובע בריאות ומעמד הקשור בגנים טובים שכדאי להתקשר עימם כי הם מבטיחים התרבות ואבולוציה.
המהפך החל בעיקר אחרי המהפכה התעשייתית במהלך המאה ה19 כשהתגברה תנועת האנשים מהכפר לערים ואוכל ולחם הפך להיות זמין יותר, וכמו כול תהליך חברתי תרבותי המראה השברירי החולני והחיוור המתלבש..החל להיתפס לאט לאט כסמל למעמד הגבוה שביקש לבדל עצמו ממעמד הפועלים ולאט לאט התפשט לאיטו גם למעמדות נוספים ובשנות ה20 של המאה הקודמת כבר החלו לראות צלליות דקיקות.
זו גם התקופה שנשים החלו לקבל זכויות ולכן הפמיניסטיות רואות בסוגית המראה התניה של גברים המבקשים לשמר את חולשתן של הנשים. ברברה וולף בספרה "מיתוס היופי שיצא בשנת 1991 טוענת שהרצון הגברי מלביש על נשים דפוסים שמשמרים אותה במקום חלש נחות ושברירי ברמה הויזואלית, לכן גם אם נשים השיגו עמדת כוח בחברה, אם הן לא שמרו על נעורים עור חלק מראה נערי וחטוב הן לא הרגישו ממומשות.
כיום גבר שהולך לחדר כושר זה כדי לתפוס יותר מקום להרחיב כתפיים וגוף ואילו לאישה אומרים לעבוד על צמצום ההיקפים ובמילים אחרות לתפוס פחות מקום…
ובאותו אופן שבעבר דחו את הרזים היום דוחים את השמנים…
וכמובן תרמו לכך גם התקשורת המעצבים והאופנה… ששמן זה לא אסתטי ומוזנח… ישנם מחקרים המצביעים על כך שלאנשים רזים יש אפילו עדיפות במקומות עבודה ובהתייחסות מכבדת.
התפתחות הרפואה גם היא הוסיפה נדבך שטוען "שלהיות שמן פירושו לא להיות בריא" והשמנה החלה להיות מקושרת להזנחה של הגוף…
לסיכום יש לזכור כשם ששמן מידי לא בריא כך גם רזה מידי הוא חולני ומסוכן- בשני הקצוות מדובר בהפרעת אכילה!
למידע מורחב אודות לימודי נטורופתיה