fbpx

חד פעמי, לא אצלי!

מכללת כרכור | התכנית להסמכת יועצי סביבה וקיימות שיעודם להעביר הלאה את הידע

250 מיליון כוסות פלסטיק בחודש

יתכן ונתוני הסביבה וקיימות הבאים יפתיעו אותך:
-בישראל צורכים יותר מ־250 מיליון כוסות פלסטיק בחודש, ויותר מ־12 מיליון כוסות נייר.
-נכון ליוני 2018, עולה שענף הכלים החד פעמיים מגלגל מחזור שנתי של  כ- 680 מיליון שקל — צמיחה שלא תיאמן של 51% בתוך ארבע שנים.

-אין צריכת כלים חד־פעמיים לנפש כמו בישראל, לא באירופה ולא בארצות הברית.

אז אנחנו צורכים מוצרים חד פעמיים, למי זה מפריע?

רבים טוענים כי השימוש בכלים חד פעמיים מקל על החיים, הגייני ומאפשר לנו ליהנות מקפה טרי וחם בזמינות גבוהה. אבל כשבודקים מה המשמעות של שימוש מוגבר בחומר בלתי מתכלה, עולים נתונים מפחידים.
גליה פסטרנק, דוקטורנטית בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה ומומחית לזיהום הים, ערכה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה סקירת פסולת בחופי ישראל בשנים 2012-2018 וגילתה כי כמות פסולת הפלסטיק בחופי ישראל גדולה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם.

למעשה,

כ־90% מהפסולת בחופים בארץ היא פלסטיק, לעומת ממוצע עולמי העומד על כ־75%.
יתר על כן, מסתבר כי כוסות פלסטיק מהוות 16% מהפסולת הפלסטית בחופי ישראל.

סביבה וקיימות: מכת המיקרו-פלסטיק

כמות הפלסטיק העצומה גרמה לכך שמי הים הקרובים לחופי ישראל מלאים במיקרו־פלסטיק – חתיכות פלסטיק קטנות שצפות במים ומקיפות אותנו,

אפשר לראותן ולחוש בהן בעיקר באוגוסט. 

שני מחקרים, אחד של בית הספר למדעי הים ואחר של מדענים מהמרכז האירופי־ים תיכוני לשינוי אקלים – CMCC  מכון מחקר שמשותף לכמה אוניברסיטאות באיטליה – העלו כי כמויות המיקרו־פלסטיק שמגיעות למי הים הישראליים גדולות פי תשעה לעומת הממוצע במדינות האחרות שלחופי הים התיכון. 

עדות ויזואלית מצמררת לזיהום מהסוג הזה היה ניתן לראות בסוף אפריל בים המלח: אחרי השיטפונות שהתחוללו בדרום נסחפו אלפי בקבוקי ומכלי פלסטיק בזרם החזק שנוצר בנחלי המדבר היישר לים המלח, ונשארו בו תקופה ממושכת.

אבל לא מדובר רק במדינת ישראל.
זיהום הפלסטיק נהפך למגפה עולמית. בדו"ח שפרסמה קרן אלן מקארתור, המקדמת מיחזור פלסטיק, נטען כי ב־2050 יהיו בים יותר מוצרי פלסטיק מאשר בעלי חיים.
לפי הדו"ח, 8 מיליון טונות פלסטיק מושלכים כל שנה לאוקיינוס, כמות השווה למשאית זבל אחת מדי דקה.
באוקיינוס השקט, בין קליפורניה להוואי,
משתרעת רצועת אשפה ענקית ששטחה 1.6 מיליון קמ"ר, פי 2.5 משטחה של צרפת, פי 80 משטחה של ישראל.

מפחיד, נכון?

סביבה וקיימות: מיגור השימוש בכלים חד פעמיים

בתחילת 2018 הודיעה ממשלת סין שהיא אוסרת על יבוא מרבית סוגי פסולת הפלסטיק. עד לאותו רגע, ייצאו מדינות מערב אירופה 13% מהפסולת שלהם לסין.

באפריל 2019 החליט האיחוד האירופי על שורת צעדים חסרי תקדים לאיסור השימוש בפלסטיק. כך למשל אסר האיחוד על שימוש בכלים חד פעמיים, קשים, מקלות ערבוב וכו'. כמו כן, הטיל האיחוד יעד איסוף בקבוקי פלסטיק של 90%. ובישראל?
זאב אלקין, השר להגנת הסביבה הודיע כי הוא לא מרחיב את חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים.
בספטמבר 2019, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הודיע כי מ־2022 ייאסר במדינת הענק השימוש בכלים חד־פעמיים ובשקיות פלסטיק.
ואצלנו?
אצלנו הבינו האזרחים שאם לא יקימו קול מחאה, כנראה שייקח עוד הרבה זמן עד שהמחוקק יעשה את שיש לעשות. בשנת 2019 ניתן היה לזהות ברחבי הרשתות החברתיות גל של התארגנויות אזרחיות שקוראות להפסיק את השימוש בכלים חד פעמיים בצהרונים ובכלל. הקריאה התחילה במקום הכי כואב, אצל הורים שגילו שכבר שנים הילדים שלהם אוכלים ארוחת צהריים חמה בכלי פלסטיק זולים. מדובר בחומר, שמעבר להיותו בלתי אסתטי בעליל, נוטה גם לפלוט מזהמים למזון חם. מחקרים בעולם כבר הוכיחו קשר ישיר בין צריכת מזון ומשקה מכלי פלסטיק לעיכוב בהתפתחות, השמנה ותחלואות על רקע הורמונלי. מעבר לפן הבריאותי, מסתבר שצהרון ממוצע מסיים את ארוחת הצהריים עם 2-3 שקיות אשפה בלתי מתכלית. תכפילו זאת בחמישה ימים בשבוע, ובשלושים שבועות…תקבלו הר אשפה בלתי מתכלה.

אז מה עושים? לוקחים אחריות על המעשים!
כל אחת ואחד מאתנו יכולים לתרום להפחתה משמעותית בצריכה של החומר המזהם:
לשלוח את הילדים לבית הספר עם בקבוק רב פעמי ולוותר על בקבוקי מים חד פעמיים.
לארוז לילדים את ארוחת עשר בקופסה רב פעמית ולוותר על שקיות לכריכים ולפירות.
להצטייד בכוס רב פעמית כשרוכשים את הקפה של הבוקר בבית הפה השכונתי.
לוותר על שימוש בקשיות.
לארוז את המוצרים בסופר או בשוק בשקיות בד או רשת רב פעמיות.
לוותר על שימוש בכלים חד פעמיים באירועי כיתה או אירועים משפחתיים.

מכללת כרכור מציגה:
לימודי סביבה וקיימות.
יועצים אקולוגיים, ייעודם להעביר הלאה את הידע והכלים לאנשים פרטיים, מוסדות, מפעלים וגופים בכדי לייצר את השינוי המיוחל במסגרות חינוכיות, במקומות עבודה, בתחומי האחריות התאגידית וכמובילי וסוכני שינוי במגוון תפקידים הכרחיים כגון: רכזי קהילות אקולוגיות, מנהלי איכות סביבה, אחראי שכונות מקיימות, רכזי תכניות הכשרה לפעילים סביבתיים ויועצי אקולוגיה מקיימת בשוק הפרטי, המוסדי והציבורי.

הקורס מהווה בסיס מעמיק ומוצק לחיים אקולוגים, בריאים וכלכליים. החומר הנלמד כולל מגוון רחב של נושאים הקשורים לסביבה: מים, חשמל, פסולת ובריאות. במהלך הקורס נלמד איך לשלב חיים מקיימים בחיי היום יום שלנו, בצורה תיאורטית ומעשית. הסטודנטים ירכשו כלים ללמוד ולחקור בעצמם כל נושא בתחום שייבחרו להעמיק בו ליישום פרטי, להעברה לאחרים ולסביבתם וכמקור פרנסה.

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן