דולה, מקור המילה ביוונית ומשמעותה: אישה שעוזרת לאישה אחרת.
כיום, המונח דולה מתייחס לאישה שמסייעת לאישה אחרת לקראת לידה ובזמן הלידה עצמה במטרה להקל על מצבים פיזיים, נפשיים ואינפורמטיבים.

דולה, הקשרים היסטוריים

בתקופת הרנסנס, מאות 14-17, החלו גברים ללמוד רפואה, והתחום המיילדותי הפך לחקירה פיזית, ונוהל על סמך הידע הפזיולוגי. כפועל יוצא, הידע הקדום שעבר מאם לבת, הלך ונעלם.
ב- 1700 הומצאו מלקחי היילוד ע"י זוג אחים, רופאים אנגלים ונוצרה עלייה גדולה של פתולוגיות של הלידה, בעקבות תנוחת לידה על הגב, ובעקבות כך עלתה תמותת תינוקות. רק בשנות ה- 50 של המאה ה-20, נשעה זעקת האימהות בעולם המערבי, שדרשה דרך יילודה אחרת. במקביל, במזרח, נשים עדיין ילדו בבית.

הגניקולוג הצרפתי ד"ר מישל אודנט, החל את הקריירה המקצועית שלו בשנת 1953, שינה תפיסות בעולם המיילדות והוא ממשיך ועושה זאת ברחבי העולם בהרצאות והשתלמויות. הוא תלמידו של פרדריק לבואיה וממשיך דרכו והיה הראשון שהגה את הביטוי דולה, בהקשר לליווי לידה והראשון שיצר קורס דולות מקצועי.

דולה ומחקר

במהלך מלחמת העולם השנייה נפל רופא אנגלי צעיר בשם ד"ר ארצ'י קוקריין בשבי הגרמנים והוטל עליו לטפל בחולים במחנה השבויים שרבים היו במצב תזונתי ירוד וחלקם סבלו ממחלות קשות, שכללו בין היתר מחלות מעיים, זיהומים, ודיפטריה. מאחר ולרשות הרופא עמדו כלים מוצמצמים ונעט מאוד תרופות, היה לו ברור שמרבית מטופליו לא ישרדו את החיים בשבי.
להפתעתו, מעטים מתו מה שהוביל אותו למסקנה שריפוי מחלה מתרחש לעתים גם במצב של העדר טיפול הולם ואילו למרות טיפול לא מתאים. כך נולדה תורת הרפואה מבוססת העובדות המודרנית – Evidence Based Medicine.
ההערכה אותה חקר דר' קוקריין היתה, שפחות מ-10% מההתערבויות הרפואיות מבוססות על מידע אובייקטיווי שמוכיח שהן מועילות יותר משהן מזיקות.
קוקריין גייס עמיתים ממקצועות שונים לטובת המחקר ורופא נשים צעיר, ד"ר יאן שלמרס, לקח על עצמו את המשימה ללקט ולחקור את כל עבודות המחקר מרפואת אם-עובר שפורסמו בין 1940 ל-1984 ותוצאות סיכום הניתוח של עבודות אלה, 3,500 במספר, פורסם בשנת 1985 כבסיס למאגר המידע האמין והגדול ביותר ברפואה שפורסם עד אז.

בשנת 2000 התפרסמה עבודת מחקר שעסקה בשאלה:
העדיף לבצע לידה רגילה או ניתוח קיסרי באשה הנושאת עובר במצג עכוז?
המחקר כלל 2,200 נשים שנשאו ברחמן עובר במצג עכוז ש חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי. קבוצה הראשונה עברה ניתוח קיסרי, וקבוצה השנייה ילדה בלידה רגילה. שישה שבועות אחרי הלידה, הסתמן יתרון ברור לילודים שנולדו בניתוח קיסרי. מה שגרר למצב בו הפסיקו רוב המיילדים בעולם המערבי ליילד נשים עם עובר במצג עכוז בדרך נרתיקית ועברו לניתוח קיסרי, בה היולדת נמצאת בסכנה. כעבור ארבע שנים פורסם דוח תוצאות משלימות שדיווח על מצב הילדים שנתיים אחרי הלידה. מהדוח עלה, שבניגוד לתוצאות הראשוניות, לא נצפה הבדל בין הילדים שנולדו בלידה רגילה לאלה שנולדו בניתוח קיסרי. עבור היולדות, המידע הגיע מאוחר מדי משום שבשטח, עלה מספר הניתוחים הקיסריים הבלתי מוצדקים ועמם מספר הסיבוכים.
דור שלם של מתמחים לא רכש מיומנות ואפילו לא התנסה בלידת עכוז בדרך טבעית והסובלות העיקריות הן אותן נשים שאפשרות לניתוח קיסרי פחות זמינה עבורן בשל הגעה מאוחרת לחדר לידה, מצב בריאותי מיוחד או אפילו העדפתה של היולדת.

דולות, תועלות

ארגון קוקריין, גוף עצמאי בלתי תלוי וללא מטרות רווח, המבצע סקירות למחקרים הקיימים בעולם, מציג עמדה חד משמעית:
תמיכה בלידה צריכה להיות הנורמה ויש להתיר לכל יולדת ואף לעודד אותה, להשיג לעצמה תמיכה כזו. המחקרים שנסקרו מצאו שלתמיכה מקצועית בלידה לא נמצאו כל השפעות שליליות והתוצאות החיוביות עולות כשהתמיכה ניתנת ליולדת על ידי דמות שאיננה מצוות בית החולים, ומתחילה משלב מוקדם ככל שניתן, כלומר עוד לפני ההגעה לבית החולים.
אלו חלק מהתוצאות החיוביות שעלו בלידות עם תומכות לידה:
זמן הלידה קוצרה ב- 10 שעות
לידה ראשונה קצרה בשעתיים
הפחתה של 50% בניתוח קיסרי
ירידה בצורך להתערבויות נוספות
שיתוף מלא יותר של האב
הצלחה גבוה יותר בהנקה
שביעות רצון גבוה ויתר מהלידה
יחסים טובים יותר בין בני הזוג

קורס דולות ומדריכות הכנה ללידה בגישה דינמית, מכללת כרכור.
הגישה הדינמית שמה דגש על מהות ההוויה הנשית והרגשית.
דולה שהוכשרה בגישה דינמית, הינה בעלת תפיסת עולם דינמית ורגשית ומבינה את מהות ועצמת תפקידה כמלווה ותומכת לידה הבטוחה ביכולתו הטבעית של גוף האישה ללדת.
תכנית הלימודים משלבת ידע ותכנים מעולם המיילדות בשילוב כלים מגוונים מעולם הרפואה המשלימה. במהלך הקורס יזכו הסטודנטיות למסע אישי ועמוק אל תוך הזיכרון הנשי הקולקטיבי ולחיבור הקדום הרב דורי לנשיותן.