fbpx

אקסוגרמה

אנגרמה - אקסוגרמה. מכללת כרכור, כאן נמצאת הקריירה החדשה שלך

במאמר: אנגרמה – סוד ההנכחה הגופנית, מסביר ניק טוטון, מחבר הספר Embodied Relating: The Ground of Psychotherapy
על המונח “אנגרמה” משמעו באופן מילולי “חרוט בפנים” או כמו שפרויד נהג לכנות אותו כ"גלופה פנימית". גלופת העבר שלנו, גלופת ילדותנו.
תארו לכם בדמיונכם שאתם הולכים בשביל מדבר. משני צדכם צוקים גבוהים המקיפים אתכם. צורתם של הצוקים מורכבת ומגוונת. ישנם חלקים חלקים, חלקים משוננים, בולטים, ישנן מערות ומדפים, חלקים מוסתרים, חלקים גלויים וכו'. עכשיו דמיינו שאתם צועקים חזק אל תוך הקניון הזה. "הלוווווווו", ההד שתשמעו בחזרה, הוא תהודת הקול שיצא מכם, נגע בנקודות מסוימות בגלופה הפנימית וחזר אליכם.
זוהי הגלופה הפנימית שלנו -המורכבת מזיכרונות, טראומות, חוויות, קשרים והקשרים – מודעים ולא מודעים.

אקסוגרמה - אינטרקציה בין גלופות

המילים שאנו שומעים, בין אם הם שלנו או של אחרים, פוגשים את הגלופה הפנימית, נוגעים בה במקומות מסוימים, נצבעים בהתאם ונשמעים בחווייתנו באופן ייחודי ואישי לנו.
לגלופה הפנימית יש חלקים מקובעים וגם חלקים דינמיים שמשתנים עם הזמן. ביכולתו של האדם, לאחר טיפול נכון, לזהות, להכיר, ולעסוק בשאלת עיצוב מחדש של הגלופה הפנימית. באופן מטאפורי, דומה הדבר להליכה בערוץ אשר משני צדדיו הצוקים, תוך כדי הכרה, מגע ותחושה של המבנה שלהם והשפעתם.
המונח "אקסוגרמה", בהקשר הטיפולי, מתייחס לתהליך האינטראקציה המתרחש בין שני גלופות פנימיות, בין גלופתו של המטופל ובין גלופתו של המטפל. אנו יכולים לשאול – מה יכול לתת לנו לגיטימציה לעשות הפרדה מוחלטת בין החוויות הפנימיות של המטפל בתור שאריות של החומר של המטופל, והחוויות הפנימיות של המטפל בתור שאריות של החומר שלו עצמו? או במילים אחרות, מה שייך למטופל ונשאר אצל המטפל? ומה מתעורר/נגלה אצל המטפל שהוא מהחומרים המוקדמים של הגלופה הפנימית שלו עצמו?
קחו למשל שני אסטרואידים המושפעים על ידי שדות הכבידה של האחד על השני. הקושי הנוצר בהתייחסות להדדיות הזו נפתרת בצורה מתמטית, על ידי הפרדה לשתי משוואות נפרדות בצורה מלאכותית – משוואה לכל גוף שמימי.
על פי פסיכולוגיית שני הגופים, קיימת אינטראקציה מורכבת ולא-לינארית בין המטפל והמטופל אשר יוצרת מערכת בפני עצמה, שאינה ניתנת לצמצום לסדרה של אינטראקציות לינאריות. אינטראקציה הדדית דינמית, רציפה ובלתי ניתנת להפרדה מוחלטת.
ההשלכה של דרך הבנה זו של מערכת היחסים הטיפולית היא שאיננו יכולים להפריד בין מרכיבי ההעברה למרכיבי ההעברה הנגדית ולהקצות סיבתיות לינארית בצורה ישירה.

אקסוגרמה ותהליכי גופנפש

החוויה הנחווית של הבנת הרגשות של אנשים אחרים אינה איזה סוג של סימולציה פנימית של הפעולה או הביטוי של האחר, או סוג אחר של מידול מנטלי המבוסס על נתונים תחושתיים בתוספת התבוננות פנימית, כפי שנטען לעיתים קרובות על ידי כותבים לגבי נוירוני מראה אלא ידיעה ישירה ומידית.

תאוריית נוירוני המראה קמה לתחייה כאשר היא משולבת בתוך השדה הרחב יותר של קוגניציה מוחשית. גלגר ולינדבלום מתייחסים לעובדה המבוססת היטב כי תינוקות, כבר שלושים וחמש דקות לאחר הלידה, ינסו, כך נראה, לשחזר הבעות פנים של מבוגרים. קיימים שני היבטים השזורים אחד בשני לתהליך זה, שאינו קשור לניסיון להעתקה (reproduction):
התגובה של התינוק למבוגר הינה היבט בלתי רצוני של קבלת הרגש המובע על ידו. ניתן לחשוב את המושג הדהוד גופני(אשר נרמז ב"העתקה") כנוצר בצורה טובה יותר דרך מגע, כמו בתגליף בו הקמור והקעור, פני המקבל והמעביר של אותה תמונה, תואמים וחופפים. תמונה נחתכת ללוח מתכת, ואז מציירים עליה בדיו, דף נייר מוטבע לתוך התמונה על ידי רולר, והמגע האינטימי הזה מייצר תמונה מוטבעת על הנייר. תמונה (אנגרמה) אשר נחרטה לתוך משטח אחד בולטת כעת מתוך משטח אחר: לא שחזור פשוט, אלא תגובה.
התמונה של יחסיות מגולמת בגוף בתור "פעולה בעלת שני פנים", שילוב של אנוגרמה ואקסוגרמה, תגליף המתיך ביחד את החוויה של שני גופנפשים.

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן