המושב 40, כרכור
הודעת וואסטאפ 
Info@spirit.co.il
072-3712226
כאשר אנשים מדברים על למידה והוראה, הם בדרך כלל מתייחסים לסוג המוכר, המסורתי, הפורמלי, של חינוך שרובנו מכירים. לימודים מסורתיים מערבים לרוב למידה פרונטלית בכיתה כשהמורה מרצה את החומר לתלמידים, והתלמידים משלימים הרצאות אלו בקריאת חומר כתוב, שינון ותרגול דרך שיעורי בית.
עם זאת, זו לא צורת הלמידה היחידה. סוגים רבים של גישות חינוכיות פותחו במהלך השנים, כולל למידה מבוססת אתגרים, למידה מבוססת חקר ושיטות אחרות. אולם צורת הלמידה העתיקה ביותר הידועה לאנושות היא למידה מניסיון. הניסיון מניע אנשים ללמוד מסביבתם ובאמצעות אינטראקציות על בסיס יומיומי. הניסיון הוא זה שעזר לאנשים לבצע תצפיות על הסביבה שלהם ולחשוב על סיבות למה התרחשו אירועים מסוימים.
אפילו בהקשר המודרני, למידה חווייתית ממשיכה להיות גישה המשמשת להעברת ידע ותוכן. בהקשר הפורמלי, למידה חווייתית מתייחסת ליותר מאשר רק מסירת החומר לתלמידים. במקום זאת, למידה חווייתית היא תהליך הכולל רפלקציה על תהליך השלמת העבודה וכיצד התהליך הושלם.
למידה חווייתית: עקרונות
למידה מסורתית עוקבת אחר מתכונת די מוכרת הכוללת הרצאה, שיעורי בית ושינון החומר הנלמד. העיקרון הראשון של למידה חווייתית הוא שמרחב למידה צריך להיות מרתק ומעודד שיתוף פעולה ויצירתיות. בתוך סביבה מפרה זו, התלמידים צריכים להיות שותפים לחוויה בה יוכלו להיות באינטראקציה זה עם זה וללמוד אחד מהשני.
עיקרון חשוב נוסף הוא שלמידה חווייתית מתרחשת כאשר התנסויות מלוות ברפלקציה וניתוח ביקורתי, מה שמאפשר ללומדים לסנתז מידע שספגו ולהגיע להבנה עמוקה יותר של נושא מסוים. נקודה זו מדגישה שוב את חשיבות הרפלקציה בלמידה חווייתית. ההתנסות צריכה להתרחש במתכונת מובנית בה הלומדים מעורבים במחקרם של לומדים אחרים, ועליהם לחקור ולשאול שאלות בעצמם, להיות מעורבים אינטלקטואלית, חברתית, רגשית ופיזית במידת הצורך. הלמידה מתרחשת בזכות התנסות מותאמת אישית ללומד ולעתים קרובות כרוכה בפיתוח קשרים בין לומדים אחרים, איתם הם עורכים את החקירות שלהם.
עיקרון חשוב אחר, ואולי זה היוצר את השוני הברור ביותר מלמידה מסורתית, הינו חווית הכישלון. בעוד החינוך הפורמלי דוחף להישגיות, תחרותיות ומקדש תוצאות מעולות, למידה חווייתית מכירה בערך אי ההצלחה. ההבנה שלומדים יכולים ללמוד, ולעיתים בצורה מעמיקה יותר מהכישלונות שלהם, עומדת בבסיס החוויה. תפקידו של המנחה ליצור מערך מתאים של גבולות לצד גמישות שמעודד מעורבות פעילה.
למידה חווייתית, מפגשים מאפשרים
כמו בחינוך הפורמלי, גם למפגשי למידה חווייתית יש מבנה. לדוגמה, החלק הראשון של מפגש למידה חוויתי הוא להעריך את המשתתפים במפגש. חשוב להבין איזה סוג של לומדים נמצאים במרחב הלמידה. כמה ניסיון יש להם עם החומר? האם חלק מהלומדים מתקדמים יותר מאחרים? האם הקבוצה מגוונת ודורשת הוראה מתאימה מבחינה תרבותית? כל שיעור צריך להיות מותאם לצרכי הלומדים.
לאחר זיהוי אוכלוסיית הלומדים, המנחה יכול להתחיל לתכנן פעילויות. פעילויות אלו אמורות לענות על צרכי הלומדים. חשוב לעצב את הפעילויות כדי לסייע בעמידה ביעדי הלמידה ולהתאים לסגנונות הלמידה ולרמות ההתפתחות של הלומדים השונים. הדגש על התנסות בלמידה חווייתית פירושו שיש מספר מגוון של דרכים בהן ניתן להעביר את הידע. ברמת בית הספר היסודי או בחטיבת הביניים, ניתן ליצור למידה חוויתית פשוט על ידי הוצאת הלומדים החוצה. בחוץ, יוכלו לבחון צמחים, אדמה ותהליכים שונים. טיול בחוץ מאפשר לראות כיצד צמחים גדלים בתנאים שונים ובהמשך ניתן לשתול צמחים בתנאים שונים כדי להשוות את האופן שבו הם גדלים לאורך זמן, או להשקות צמחים בקצב שונה כדי לראות כיצד הצמיחה שלהם מושפעת. הדגש ברמת בית הספר היסודי וחטיבת הביניים הוא על פעילויות מהנות ומרתקות שמתקשרות לקחים חשובים ולמידה ערכית.
ברמת בית הספר התיכון, למידה חווייתית מתמודדת עם נושאים מורכבים יותר ויותר תוך שהיא נשארת מהנה ומרתקת. לדוגמה, הלומדים שלוקחים שיעורים מדעיים מתחילים ללמוד על DNA ותאים. כדי לעזור להם לדמיין את האלמנטים המיקרוסקופיים הללו של החיים, הם יכולים ליצור מודלים של תאים אוDNA . אך במקום שהתלמידים ייצרו את הדגמים הללו בדרכים שגורות כמו מקיסמים או מנייר – הם יכולים להכין אותם ממזון, קינוחים ומתוקים, למשל, יוצרים דרכים טעימות ליצור דגמים אלה.
בסופו של דבר, העקרונות הבסיסיים מאחורי למידה חווייתית תואמים לרוב את הגישות החינוכיות האחרות. המנחים עדיין צריכים לקחת בחשבון את סגנונות הלמידה של הלומדים השונים ולעצב שיעורים מגוונים. עם זאת, הדגש צריך להיות על יצירת שיעורים בהם הלומדים חווים את החומר הנלמד דרך יצירה במו ידיהם, הכרת הסביבה המידית והרחוקה ועירוב כל החושים.
למידה חווייתית – גישת חמשת השלבים
בדרך כלל, מנחים יכולים לעצב את השיעורים בכל דרך שיבחרו, אבל חוקרים הציעו תהליך של חמישה שלבים שינחה את הכנת המערכים.
השלב הראשון כולל את הפעילות עצמה. החלק החשוב ביותר בלמידה חווייתית הוא ההתנסות בפועל, ולכן על הלומדים להשלים את המטלות ולחוות את מה שהמנחה עיצב עבורם.
לאחר השלמת שיעור, הלומדים צריכים לחשוב על מה שהם עשו. עליהם לשתף בתוצאות מעשיהם, לקבל תגובות מאחרים, וללמוד מאחרים כיצד ניתן לגשת לחומר בדרכים אחרות הדגש בשלב זה הוא לגרום למשתתפים לקיים אינטראקציה ולראות עד כמה כל גישה שונה מרחיבה ומעמיקה את הידע.
ברגע ששלב זה הושלם, הלומדים יכולים להתחיל לחשוב קצת יותר לעומק על החוויות שלהם. בשלב השלישי, הדיונים צריכים להיות מתמשכים ואנליטיים יותר מאשר בשלב הראשוני בו שיתפו בתוצאות החוויה שלהם. בשלב זה, הלומדים צריכים לנתח את מה שקרה ולחבר את הלמידה שלהם לשיעורים קודמים ועתידיים. עליהם לדון באופן ספציפי כיצד ביצעו את עבודתם ולדון בכל אתגר שנתקלו או היו עשויים להיתקל. הם גם צריכים לדון בכל היבט שעלה מממצאי עבודתם. כמובן, יכולת ההעמקה תשתנה בהתאם לרמת הלומדים. עם זאת, עליהם להיות מסוגלים לקשר את מה שלמדו לשיעורים רחבים יותר בכיתה.
השלב הרביעי כולל ביסוס החשיבות של הנלמד. הלומדים צריכים לשאול את עצמם מה חשיבות השיעור שחוו וכיצד ניתן ליישם זאת בהקשר של החיים האמתיים. עליהם להפנים שידע אינו מתקיים בחלל ריק אלא יש לו ישימות בעולם האמיתי. שלב זה מתקשר לשלב הבא, ובו הלומדים צריכים ליישם את מה שלמדו. היישום של מידע שנצבר יכול להתרחש בסביבה דומה או שונה מאוד. בשלב זה, יש להדריך את הלומדים לגבי אופן יישום הידע שלהם בהקשר הלמידה הנוכחי וכיצד להעביר ידע זה להקשרים חדשים.
כשהלומדים סיימו את השיעורים החווייתיים שלהם, הם צריכים להרגיש תחושה של בעלות על הידע שזה עתה רכשו. הם צריכים להיות בטוחים שיש להם הבנה יסודית של הידע הזה והיכולת ליישם אותו. על המנחים מוטלת החובה להפוך את הלמידה החווייתית למרכזית ללומד, מה שמאפשר ללומדים להיות יותר פעילים ולעסוק בחומרים שלהם. מנחים רבים עשויים למצוא אתגר בוויתור על ההרצאות המסורתיות. עם זאת, חשוב ליצור סביבה גמישה בה המנחים אינם שולטים בפעילויות. הלומדים צריכים להרגיש תחושת חופש, המאפשרת להם להתנסות בצורה רחבה יותר בעבודתם ולקחת סיכונים. על המנחה להדריך את הלומדים כך שיראו בעצמם את מטרות השיעור במקום פשוט להעביר ללומדים את עקרי השיעור. במילים אחרות, מנחים צריכים לתת לתלמידים לחבר את הנקודות לעצמם, לחוות, להיות חלק פעיל מתהליך הלמידה.
למידה חווייתית, למי זה מתאים?
למרות שתהליך של למידה חווייתית יכול להועיל ללומדים מכל הרקעים, ישנן קבוצות ספציפיות של לומדים שיש להם סיכוי גבוה יותר להפיק תועלת מלמידה חווייתית מאשר אחרות. הלומד הבוגר, בדרך כלל תלמיד מבוגר שלא היה בכיתה פורמלית במשך זמן, ייהנה מהאופן שבו למידה חווייתית מתרחשת. גישה זו עוזרת להניע את המוטיבציה של הלומד ולעזור לו לחזור לקצב למידה.
לומדים נוספים שמפיקים תועלת רבה מהגישה החווייתית הם לומדים שעבורם חוויות מוחשיות הן דרך הלמידה וספיגת ידע הטובה ביותר ולרוב נאבקים כדי לשגשג בכיתה פורמלית. אנשים שבדרך כלל מתקשה ללמוד מהרצאות ושיטות מסורתיות אחרות, כולל קריאת ספרים. לומדים אלה מתקשים לשבת בכיתה מסורתית ומרוויחים יותר מעיסוק רב בלמידה שלהם.
מלבד קבוצות רחבות אלו של לומדים שלמידה חווייתית עשויה להועיל להם, ישנן גם קבוצות ספציפיות שיכולות להפיק תועלת משימוש בגישה חווייתית. סטודנטים בני מיעוטים מתקשים לעתים קרובות למצוא את דרכם להתמחות, למשל. למידה חווייתית עשויה אפוא להועיל מכיוון שהיא מאפשרת ללומדים אלו לקבל ניסיון ישיר שהם לא מצליחים לקבל בהתמחויות טיפוסיות. גורם זה מדגים את הערך של למידה חווייתית לא רק לשיפור התוצאות האקדמיות, אלא גם ליצירת ניסיון מהסוג שעשוי להיות מועיל בעת המעבר לסביבת העבודה. חוקרים ציינו בעבר כי עבור בתי ספר המנסים להרחיב את המשיכה והרלוונטיות שלהם לתלמידים, זה עשוי להיות מקדם להשתמש בלמידה חווייתית כדרך להעביר מיומנויות שעשויות להעניק לסטודנטים את הכישורים הדרושים כדי להצליח לאחר שסיימו את הלימודים.
קורס הנחיית קבוצות, מכללת כרכור, מכשיר מנחי קבוצות בטכניקות להעברת מידע באמצעות חוויה ומיומנויות הובלה, הנעה, הקשבה אקטיבית, התאמה רגשית ובניית תהליכי למידה אפקטיביים העונים על צרכיהם האינדיבידואליים של כל אחד מחברי הקבוצה. אנו מזמינים אתכם.ן למפגש ייעוץ שמטרתו להבין האם מסלול זה מתאים בדיוק בשבילכם.ן. התקשרו עכשיו 072-3924690, העתיד המקצועי שלך מתחיל עכשיו!
