הפחתת איי חום חלק ראשון

מאת:
רבקה דלטיקי,
סטודנטית
לימודי יעוץ סביבה וקיימות – מכללת כרכור
מנחה:
דיקלה זיסמן,
.Sc.B בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ו-.Sc.M בהנדסת ביו רפואה

כולנו מכירים את התחושה המעיקה שמלווה כל הליכה, ולו הקצרה ביותר, במרחב העירוני בחודשי הקיץ: הבגדים נדבקים לגוף, הזיעה ניגרת על הפנים, השמש קופחת על הראש וכל מה שאנחנו רוצים זה למצוא את החלל הממוזג הקרוב ביותר כדי לברוח מהחום הנוראי.

מה זה איי חום עירוניים (URBAN HEAT ISLANDS)?

הגורם לתחושה המעיקה הזו נקרא איי חום עירוניים (URBAN HEAT ISLANDS)
ולמעשה אנחנו, בני האדם, יצרנו את הבעיה.
איי חום עירוניים הם תופעה מוכרת וסובלים מהשלכותיה תושבי בערים רבות ברחבי העולם. בערים הבנייה צפופה ולא מאפשרת מעבר של אויר. הגגות, ברובם שחורים וקירות הבטון והאספלט סופחים את קרני השמש במהלך שעות היום החמות. בשטחים הבנויים והחשופים לשמש נאגר חום רב, ולאחר שהשמש שוקעת, החום הנאגר בעיר משתחרר מן המשטחים ומעלה את טמפרטורת האוויר.
אחד התהליכים לקירור האוויר מתבצע באמצעות תהליך אידוי-דיות – מעבר מים לאטמוספרה דרך צמחים, אך עקב מיעוט של עצים וצמחייה בעיר, הטמפרטורות נשארות גבוהות ותחושת החום הקיצוני נשארת. כך נוצרים אזורים חמים, או "איי חום עירוניים" ((UHI – Urban Heat Islands אשר הופכים את החיים בקיץ לבלתי נסבלים. מספר הימים בשנה בהם אנחנו עדים לגלי חום עולים בהתמדה. 

מעבר לתחושת האי נוחות, לאיי חום השלכות רבות נוספות:

• זיהום אוויר – הליכות רגליות מצטמצמות. אנשים משתמשים ברכביהם גם לסידורים בקרבת הבית, מה שמעלה את זיהום האויר.
• התחממות מעגלית – שימוש מוגבר של מזגנים מעלה את פליטת גזי החממה ותורם להתחממות הגלובלית.
• יוקר מחיה – עלויות חשמל גבוהות.
• חולי – אנשים חולים במחלות זיהום ומחלות הקשורות למצבי חום קיצוני.
• אלימות מוגברת – מחקרים שנעשו מראים שקיימת עלייה ברמת האלימות בתנאי חום קשים.
• תמותה – אחוז המוות מטפס בקרב אוכלוסיות מבוגרות כתוצאה מתנאי חום קיצוניים.

הידעתם?
בהשוואה לגנים עירוניים, הטמפרטורה במרחב העירוני הבנוי היא משמעותית יותר גבוהה. כמו כן, במדידות שנעשו התגלה שהטפמרטורות בערים גבוה בכ- 5-9 מעלות צלסיוס מאשר באזורים כפריים.

קיימות, עיור ומה שבינהם

"פיתוח המספק את צורכי ההווה ללא סיכון של יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם שלהם" (דו"ח ברונטלנד, 1987, האומות המאוחדות)

ככל שאוכלוסיית העולם גדלה, הערים שלנו הופכות לצפופות יותר. ברוב הערים אנחנו עדים לבנייה מואצת ומעט הריאות-ירוקות שעדיין קיימות, מנוכסות לטובת שכונות ענק חדשות, חניונים וכבישים. במרוץ לפתרון הדיור, הרבה פעמים נזנחת החשיבה המקיימת בשלב התכנון של שכונות חדשות.
כך אנחנו בעצם עדים לתופעה מעגלית הרסנית, שלה השלכות סביבתיות חמורות, כתוצאה מבנייה מואצת ומיגור שטחים ירוקים

אין ויכוח על כך שבני האדם צריכים קורת גג, כבישי גישה ומקום להחנות בו את הרכב. השאלה האם אותן שכונות המתאפיינות בבנייה צפופה צריכות להוות קורת גג (house) בלבד, או שניתן להפוך אותן לבית (home) שמעניקות לתושבים איכות חיים, חיי קהילה עשירים, ריאות ירוקות שמאפשרות חיבור לטבע ובהן ניתן לבלות את שעות הפנאי ללא צורך בנסיעה מחוץ לשכונה?

הסמכת יועצים באקולוגיה: יש פתרון

מודעות בקרב אנשי ציבור – מצד אחד לערים השפעה משמעותית בהתחממות הגלובלית, מצד שני הן גם מהוות גורם חשוב בפתרון בעיה בוערת זו. ראשי.ות ערים ששמים.ות את הנושא על סדר יומם ומגבשים.ות אסטרטגיה יעילה לטיפול באיי החום, יכולים.ות להוות דוגמא לערים אחרות וכך ולהניע לפעולה. ע"י הפחתת הההשפעה של איי החום על הסביבה, ערים יכולות לשחק תפקיד חשוב מאוד במלחמה בהתחמות הגלובלית. למרבה המזל, הצעדים בהם ניתן לנקוט על מנת להתמודד עם בעיה זו הם לא מסובכים וניתנים ליישום בקלות.
בערים רבות בעולם, זיהו את החשיבות הרבה בהורדת הטפמפרטורה העירונית, הן בהיבט המקומי והן ובההיבט הגלובלי ופועלים רבות ברמה התכנונית וברמת הביצוע על מנת להתמודד עם בעיה קריטית זו. הצעד הראשון שכדאי לנקוט בו על מנת לגבש אסטרטגיה יעילה להפחתת השפעת איי החום, הוא לבצע ניטור מדויק של הטמפרטורה ברחבי העיר בחודשי הקיץ החמים. צעד זה מאפשר לנו למפות בדיוק רב את האזורים החשופים והחמים יותר ומעניק לנו כלי יעיל כדי להבין כיצד טמפרטורה ושינויי אקלים משפיעים על איזורים אורבניים.

איי חום עירוניים – בעיה עולמית

ברחבי העולם, ראשי ערים בחרו לנקוט עמדה ברורה ולפעול בדרכים שונות על מנת להילחם באיי חום עירוניים ובהתחממות הגלובלית. אין דרך אחת לטפל בבעיה. קיימות דוגמאות מגוונות, כאשר בכל עיר נלקחים בחשבון פרמטרים שונים בשלב בניית התכנית.

• אופי האוכלוסיה
• צפיפות וסוגי המבנים
• רמת ההשפעה של העירייה על חוקי הבנייה
• רמת שיתוף הפעולה של התושבים
• תכניות בנייה עתידיות
• עלויות

הדרכים היעילות והמקובלות ביותר להורדת הטמפרטורה בעיר הן:

• טיפול בפני השטח – גגות ומדרכות מהוות כ-60% מכיסוי השטחים העירוניים. שטחים חשופים אלו סופגים 80% מקרני השמש אשר מתורגמים לחום.
• טיפול בשטחים חשופים אלו אינו כלי יקר אך יחד עם זאת יעיל ביותר.
• גגות קרים ((Cool roofs – או גגות מחזירי קרינה – בניגוד לגגות כהים אשר מחזירים 20% מהקרינה בלבד, גגות קרים מחזירים עד 90%! מקרינת השמש. הגגות הכהים מתחמים באופן ניכר במהלך היום. לצורך המחשה, גגות רגילים יכולים להגיע לטפמרטורה של 65 מעלות צלסיוס בחודשי הקיץ, בעוד גגות קרים יגיעו באותם התנאים לכ-37 מעלות צלסיוס. גגות קרים הם למעשה גגות בהירים העשויים מחומרים עם יכולת החזרת קרינה גבוהה.
• גגות ירוקים – כיסוי הגג בצמחייה. תורם להורדת הטמפרטורה של המבנה.
• טיפול נכון בגגות יכול להוות חיסכון עצום בעלויות החשמל של התושבים.
• מדרכות בהירות – ריצוף קונבנציונאלי יכול להגיע לבין 50-65 מעולות צלסיוס בחודשי הקיץ החמים. ע"י חיפוי משטחי האספלט בחומר בהיר, או החלפה למדרכות מחלחלות, ניתן להוריד את הטמפרטורה ובמקרה של מדרכות מחלחלות, לטפל בצורה יעילה במי הנגר.
• נטיעת עצים והפיכת שטחים פנויים לשטחים ירוקים.
• קירות ירוקים – חיפוי המבנה בצמחייה וע"י כך קירור המבנה.
• יצירת פרוזדורים ירוקים מאיזורי מגורים לפארקים, לתחנות הרכבת, למרכז המסחרי כדי לעודד הגעה רגלית /אופניים ממקום למקום.

רוצים לקרוא עוד?
אתם מוזמנים למאמר ההמשך:
הפחתת איי חום חלק שני 

יועצי סביבה וקיימות – לימודי קיימות, מכללת כרכור – תכנית המכשירה יועצים אקולוגיים שמקצועם וייעודם הוא להעביר הלאה את הידע והכלים לאנשים פרטיים, מוסדות, מפעלים וגופים בכדי לייצר את השינוי המיוחל במסגרות חינוכיות, במקומות עבודה, בתחומי האחריות התאגידית וכמובילי וסוכני שינוי במגוון תפקידים הכרחיים כגון: רכזי קהילות אקולוגיות, מנהלי איכות סביבה, אחראי שכונות מקיימות, רכזי תכניות הכשרה לפעילים סביבתיים ויועצי אקולוגיה מקיימת בשוק הפרטי, המוסדי והציבורי.