הפחתת איי חום חלק שני

מאת:
רבקה דלטיקי,
סטודנטית
לימודי יעוץ סביבה וקיימות – מכללת כרכור
מנחה:
דיקלה זיסמן,
.Sc.B בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ו-.Sc.M בהנדסת ביו רפואה

בהמשך למאמר:
הפחתת איי חום חלק ראשון
נתחיל בפרויקטים המתמודדים עם התופעה ברחבי העולם:
צביעת גגות – ניו יורק

סמטאות ירוקות – מונטריאול

הפיכת חצרות בית ספר ברחבי העיר ל"איים קרירים – פריז

מסדרון ירוק  – ברצלונה

היער האנכי במילנו – Bosco Verticale

שכונה מקיימת בשכונת מעוז אביב – תל אביב

לימודי קיימות – פתרון אפשרי

במסגרת ההזדמנות שניתנה לי להכין תכנית לטיפול באיי חום בשכונת גני אביב בעיר לוד, ביקרתי בעיר, בשכונת גני אביב, התרשמתי מהשכונה ושוחחתי עם התושבים. כמו כן, שוחחתי עם מנהלת השיווק במשרד האדריכלים אורבך הלוי שסיפרה שהם פועלים רבות בהתנדבות בעיר לוד, ובמידת האפשר ישמחו גם לסייע  בפרויקט זה.

שכונת גני אביב, לוד

מאפיינים חזותיים של השכונה:

• קומפלקס בניינים בני 4 ו-9 קומות
• חיפוי מבני מגורים – אריחים לבנים
• מרפסות – בקומה העליונה בלבד
• צמוד לכל קומפלקס בניינים ישנו חניון
• איזור חנייה חשוף, ללא צל
• מיעוט צמחייה במעבר בין הביניינים
• גגות עמוסים בדודי שמש וקולטים
• בבניין ה-4 קומות בו ביקרתי, בקומה העליונה קיים שטח מכוסה באספלט בין מרפסות הדירות.
• כיסוי הגגות – זפת
• בחלק מהרחובות בשכונה אין צמחייה/עצים . ביקרתי במקום ביום שימשי בחורף והיה חם.
• השכונה לא מתאפיינת בתנועת רכבים רבה.

תושבת השכונה שמתגוררת בקומה העליונה באחד הביניינים, העלתה בשיחה כי בחודשי הקיץ חם מאוד בדירה והמזגן דולק במהלך רב שעות היום. כמו כן, אמרה שהרכב המשפחתי מתחמם מאוד בחנייה.

לימודי קיימות – ניטור טמפרטורה

במהלך עבודתי על פרויקט זה, יצרתי קשר עם ויוק שנדס (Vivek Shandas) פרופסור  לתכנון עירוני מאוניברסיטת פורטלנד. פרופ' שנדס מתמחה בפיתוח אסטרטגיות לטיפול בהשפעות שינויי האקלים על ערים.

החוקר פרופ' שנדס הוא יוזם ומוביל של פרויקט  HEAT WATCH, פרוייקט חדשני למיפוי השפעות איי חום, שבו נוטלים חלק מתנדבים. בעבר, מחקרים על איי חום התבססו על איסוף נתונים מלוויינים , המודדים את הטמפרטורה שמוקרנת מגגות ומרחובות. על פי פרופ' שנדס, השפעות איי החום מורכבות יותר ולעיתים יש הבדלי טמפרטורות משמעותיים באזורים שונים באותה העיר. לכן, יש צורך בניטור יסודי יותר.

המיפוי נעשה באמצעות מכשיר ניטור טרמי אותו ניתן להצמיד לרכב או לאופניים. המתנדבים מקבלים הדרכה מפורטת ואת המכשור לצורך ביצוע התהליך. עד כה בוצע מיפוי בשיטה זו ב-24 ערים ברחבי ארה"ב.

בעזרת אותו המידע המדוייק שמתקבל בשיטת ניטור זו,  ניתן לראות היכן נמצאים האיזורים החמים ולטפל בבעיה באמצעות אסטרטגיות מותאמות.

פרופ' שנדס הביע עניין רב באפשרות לערוך מיפוי איי חום ברחבי העיר לוד.

לימודי קיימות – טיפול בגגות

צביעת הגגות שכיום מרוחים בזפת בחומרים בעלי רמת החזרה גבוהה של קרינה (גגות קרים)

יתרונות:

• עלות פרויקט נמוכה.
• חסכון בהוצאות על חשמל למיזוג אוויר בקיץ – עשוי להגיע עד כדי 20% חסכון. הפחתת צריכת החשמל בשעות השיא (בהן מחיר החשמל יקר יותר).
• חסכון בהוצאות אחזקה שוטפת של הגגות.
• הפחתת זיהום האוויר.
• הקטנת אפקט "איי חום" האופייניים לאזורים עירוניים צפופים.

לימודי קיימות – טיפול במבנים

קירות ירוקים, קיימת אופציה גם לקירות ירוקים הידרופונים.

יתרונות

• משפר את מראה המבנה באופן ניכר
• מבודד
• חסכוני במים

חסרונות

• עלויות הקמה גבוהות
• צורך בתחזוקה שותפת

לימודי קיימות – קלימטק: מערכת טיהור והתאוששות אוויר

יתרונות

• חוסך 35-40% מתקציב קירור וחימום
• איזון טמפרטורה – חיסכון באנרגיה, חוסך כסף במהלך האוורור
• מפחתית פליטת גסי חממה

חסרונות

• עלויות המכשיר יחסית גבוהות – השקעה חד פעמית. החזר הוצאה משוער ע"י חסכון בחשמל תוך כ – 9 חודשים.

לימודי קיימות – חניה

איזור החנייה בסמוך למבנים חשוף לחלוטין ולא מוצל.

איזור החנייה מרווח. ניתן לצמצם את איזור החנייה הסלול ב-10 ס"מ מכל צד על מנת לאפשר מקום לנטיעה של עצים. שטח השתילה הרצוי לעץ הינו מטר מרובע, המרווח הרצוי בין עץ לעץ הינו 3 מ'.
ע"י שתילת עצי חלוץ ועצי בר קיימא לסירוגין, ניתן להבטיח הצללה תוך פרק זמן יחסית קצר בעלויות נמוכות.
ניצול שטח המדרכה הצרה באיזור החנייה שכיום אינו נמצא בשימוש, לטובת ערוגת צמחי תבלין.

הצללה של איזור פחי האשפה ע"י רשת צל, התקנת תאורה חסכנית.

תנאים נוחים יותר וטמפרטורות נעימות יעודדו את התושבים להשתמש בפחי המיחזור. 

מעבר בין הביניינים – שתילת שיחים כגון סולניום וערוגות תבלינים לרווחת התושבים.

• יתרונות

  • לעצים תפקיד מכריע בהתמודדות עם איי חום. ההבדל בין שדרה או רחוב מוצלים לבין שדרה חשופה לשמש הוא עצום.
  • עצים משפרים את איכות האויר.
  • תרומה לאיכות החיים של התושבים.
  • שיפור חזות השכונה.

לימודי קיימות – רחבי השכונה

• נטיעת עצים ברחובות (לדוגמא ברחוב תלמים, מיכה רייסר).
• ניצול שטחים חומים לצורך גינות קהילתיות (לדוגמא השטח בצמוד לבית הקשיש אהרון לובלין).
• ניצול שטחים פתוחים לנטיעת יער מאכל (לדוגמה הגינה הציבורית ברחוב אהרון לובלין)

יתרונות

• שיפור פני העיר
• רחובות מוצלים וקרירים מעודדים הליכה ופעילות גופנית.
• יצירת קהילה
• תרומה לבריאות הפיזית והנפשית של התושבים.
• שיפור באיכות החיים של התושבים
• יצירת תחושת שייכות וחיבור לשכונה

חסרונות

• –

גיבוש הקהילה

• שיתוף התושבים בעשייה, שיח פתוח ושמיעת רצונות וצרכים.
• שיתוף המרכז לצעירים ע"י סדנאות חינמיות של החברה להגנת הטבע וכו'.
• הקניית ידע וכלים לצעירים לעידוד מודעות וכדי שיוכלו להעביר את הידע הלאה באמצעות הסברה והדרכה.
• פעילוית משותפות בגינות הקהילתיות.
• הפיכת השכונה לשכונה לדוגמא, בה ניתן לבקר וללמוד מהתושבים עצמם.
• שיתוף תלמידים, הורים ומורים בפרוייקט HEAT WATCH

חשיבה לטווח ארוך:

עד כה התייחסתי לשיפור הקיים בתווך המיידי. השאיפה היא כמובן לתכנן את הערים והשכונות החדשות שלנו בצורה נכונה, תוך התחשבות בצרכי התושבים ובסביבה.

בעזרת תכנון וחשיבה נכונה, במקום להוות מפגע סביבתי, ערים יכולות להפוך למקומות נעימים ומזמינים. מספר דוגמאות אותן ניתן ליישם בתווך הארוך יותר.

• תחבורה ציבורית נקייה
• שבילי אופניים
• שדרות מוצלות
• ריאות ירוקות המחוברות ע"י מסדרונות ירוקים
• גגות לבנים
• ניצול שטחי גגות ציבוריים לצורך פאנלים סולריים
• מיקום נכון של הבניינים על מנת לאפשר זרימה של אויר
• בידוד איכותי במבנים
• רשת יעילה של תחבורה ציבורית
• הגבלת מספר כלי הרכב הנכנסים למרכז העיר

"When the last tree dies, the last man dies"

המושג "התחממות גלובלית" נתפש בעיניי רובינו כמצב נתון, בלתי הפיך ומפחיד. תפישה זו גורמת לנו להאמין שלכל אחד מאיתנו, כאינדיבדואל אין שליטה על המצב ומכיוון שכך, לא משנה באיזו פעולה ננקוט היא בלאו הכי לא תביא תועלת. התוצאה היא שרובינו נמנעים מלנקוט עמדה בנושא ומעדיפים שלא להתמודד –  אם לא מדברים על זה, אז זה לא קיים.

השלכות ההתחממות הגלובלית נוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו, לעתיד ילדינו ונכדינו. האם אנחנו רוצים שילדינו ונכדינו יהנו מהדברים הפשוטים שנראים כל כך טריוויאלים כמו למשל להחזיק חיפושית בכף היד או האם אנחנו מוכנים להשלים עם העובדה שאנחנו צועדים לקראת עולם נטול מגוון ביולוגי, בו נבלה את רב זמנינו במבנים סגורים וממוזגים ? המחשבה על איזה עולם אנחנו רוצים להשאיר לדורות הבאים צריכה להניע אותנו לעשייה מיידית.

החדשות הטובות הן שלכל אחד ואחת מאיתנו הכח להשפיע ולשנות וככל שנתחיל מוקדם יותר, כך נוכל למזער את הנזק מהר יותר.

יועצי סביבה וקיימות – לימודי קיימות, מכללת כרכור – תכנית המכשירה יועצים אקולוגיים שמקצועם וייעודם הוא להעביר הלאה את הידע והכלים לאנשים פרטיים, מוסדות, מפעלים וגופים בכדי לייצר את השינוי המיוחל במסגרות חינוכיות, במקומות עבודה, בתחומי האחריות התאגידית וכמובילי וסוכני שינוי במגוון תפקידים הכרחיים כגון: רכזי קהילות אקולוגיות, מנהלי איכות סביבה, אחראי שכונות מקיימות, רכזי תכניות הכשרה לפעילים סביבתיים ויועצי אקולוגיה מקיימת בשוק הפרטי, המוסדי והציבורי.