נטורופתיה: הפרעות שינה

בהמשך למאמר הקודם:
הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD)

שינה מאפשרת למערכות הגוף לנוח, ויש לה תרומה חשובה ליכולתנו לתפקד טוב וביעילות לאורך היום. בעשורים האחרונים התפתחה מאוד רפואת השינה, העוסקת במחקר ובאבחון הפרעות שינה ובטיפול.

כשליש מחיינו אנו מבלים בשינה, ותינוק קטן אף הרבה יותר מזה. למרות זאת יש נטייה להתעלם מפרק כה חשוב בחיינו, בעיקר בזיקה לחולי ולבריאות. יש להניח שהסיבה ליחס זה לשינה נעוצה בכך שנראה לצופה מן הצד כאילו לא קורה במהלכה דבר.

מאז שנות השלושים של המאה העשרים, עם התפתחות אמצעי הבדיקה וההדמיות של המוח, החל להתברר שאמנם השינה נראית כמצב רגוע, אך לאמיתו של דבר מתחוללות בה פעילויות רבות.

תפקיד חשוב נוסף יש לשינה והוא לארגן ולגבש את הזיכרון שלנו. תהליכים אלו מתרחשים בשלב בשינה המכונה שנת [Rapid Eye Movement] REM וזהו שלב החלימה. מחקרים רבים שנעשו בבני אדם ובעלי חיים הראו, שפגיעה בשלב זה של השינה גורעת הרבה מן היכולת לזכור פרטים או מטלות שנלמדו לפני השינה.

גוף האדם זקוק גם לחומרים שמופרשים בעיקר בלילה או רק בו כגון הורמון הגדילה, המופרש בשלבי השינה העמוקה שבתחילת הלילה וקורטיזול, המופרש בסוף הלילה.
תרומתם לתיקון הגוף והמערכות הפנימיות רבה.

נטורופתיה: שינה והפרעות שינה

זמן השינה אצל אדם בוגר הוא כשבע וחצי שעות בממוצע, והן מרוכזות בעיקר בלילה. תינוק קטן זקוק להרבה יותר שעות שינה, והן נפרסות לפרקי זמן שונים ולסירוגין על פני כל היממה. בקרב חלק מאוכלוסיית הקשישים, חוזר הדפוס של פריסת השינה על פני כל היממה, ומכאן שהמחשבה שקשישים זקוקים לפחות שעות שינה אינה אלא טעות, מתוך שמביאים בחשבון רק את שנתם בלילה.

הגורמים להפרעות שינה מרובים. באופן כללי, ובעיקר אצל הסובלים מ-PTSD, הם כוללים דיכאון, מתח כרוני, דריכות, חרדה ומחשבות אובססיביות טורדניות, היפוגליקמיה, שימוש בקפאין, עישון, שימוש בתרופות, כאבים פסיכוסומטיים ועוד. אצל הסובלים מ-PTSD קיימים גורמים משניים שיביאו להפרעה במהלך השינה התקינה – כגון, רעש בסביבה הקרובה הגורם לדריכות או מעורר זיכרונות פולשניים, שינויים בסביבה המיידית וטמפרטורות קיצוניות המזינים את הדריכות הרבה, זיכרונות פולשניים העלולים להופיע כסיוטים.

סיוטים, זיכרונות פולשניים והתקפי פאניקה הם גורמים נפוצים להפרעות שינה בקרב הסובלים מ-PTSD. שינה שלווה והצורך להיות בכוננות מתמדת – הלא היא עוררות-יתר, שמהווה את הסימפטום הראשון של PTSD – אינם הולכים יחד.
נדודי שינה כרוניים ילוו על ידי ההתנהגויות הבאות: ציפייה לקשיים בשינה ודאגה בשל כך, שינה עודפת במהלך שעות היום והפרעות אחרות בדפוסים של עירות ושינה, שימוש מסיבי בחומרים המשפיעים על מערכת העצבים – כגון ניקוטין, אלכוהול, שימוש והתמכרות לבנזודיאזיפינים, סוכר לבן וקפאין. הפרעות שינה יטופלו בתרופות מסוג הבנזודיאזיפינים, ובתרופות השונות הנוגדות דיכאון.

נטורופתיה: מהי הפרעת שינה?

הפרעה ביכולת לישון , החוזרת מדי לילה ומתבטאת בקשיים ביכולת להירדם, להתמיד בשינה ובשילוב של השניים. פעולות הגוף מתוזמנות ליום וללילה והמערכת האנדוקרינית בהתאמה , במחזור בן 24 שעות . בהתאם לאור השמש המוח מפריש כימיקלים ביניהם סרוטונין ומלטונין* אשר משתתפים במנגנון השינה – עוררות .

הפרעות שינה, גורמים:
מחסור קבוע בשינה, ללא קשר לגורם – פוגע תמיד בבריאות .
נדודי שינה יתבטאו בתלונה על שינה בלתי מספקת, או בהופעה של אחת או יותר מהאינדיקציות הבאות:
• קושי להירדם.
• התעוררויות תכופות במהלך הלילה עם קושי לחזור ולהירדם.
• התעוררות ספונטנית מוקדם בבוקר.
• שינה שאינה מאפשרת מנוחה.

גורמים נוספים שעשויים להשפיע על איכות השינה:
מחלות : לב, כליות, מערכת אנדוקרינית, כבד, לבלב, מח, ריאות, עיכול .
הרגלי תזונה לקויים { עודף קפאין , מחסור בנוטריינטים }
מחסור בסידן ומגנזיום – גורמים להתעוררות ללא יכולת לשוב ולהירדם .
כאב : מכל הסוגים ובעיקר : כאבי ראש , כאבי שרירים .
טיפול תרופתי
אסטמה {כולל הפרעות מסוג הפסקות נשימה }
היפוגליקמיה
מצוקה נפשית
בעיות בשעון הביולוגי { יעפת : כתוצאה ממעבר בין מדינות או עבודה במשמרות .}
משקל עודף
אלכוהוליזם
דלקות מוח , גידולים במוח / נזק לראש
חמצון לא תקין
הגורמים העיקריים הם : אכילת יתר, אכילה מאוחר בלילה, עייפות יתר, עצבנות ואי – איוורור חדר השינה .

נטורופתיה, הפרעות שינה ומלטונין

מלטונין: הורמון המיוצר מטריפטופאן בבלוטת האיצטרובל . המלטונין מעורב במספר תפקודים :
1. התחלת השינה
2. שמירה על השינה
3. ויסות פעולות בהתאם ליום , לעונת השנה ולמחזור היממה – השעון הטבעי של הגוף.
ההיפותלמוס מנטר את כמות אור השמש הנקלט בעיניים . ככל שכמות האור הנקלטת קטנה יותר – גדלה כמות המלטונין המשתחררת מבלוטת האיצטרובל , לשם תפעול תהליך השינה.

שימוש במלטונין אושר ע"י ה- FDA בארה"ב לצורך טיפול בבעיות שינה , בעיקר בעיוורים , והוא מהווה מרכיב תפיסתי חשוב בתהליך הזה .
מלטונין חשוב במיוחד לטיפול בחוסר סדר של השעון הביולוגי, כמו ביעפת ולעובדים במשמרות.

לשימוש במלטונין תופעות לוואי:
דיכאון, אדישות, תשישו , בלבול, כאבי ראש, חום גוף נמוך, אי סדירות בקצב הלב, דיכאון נשימתי .
– שיבוש חמור בשעון הביולוגי
– קונטראינדיקציות רבות לחולי לב , יתר לחץ דם , סוכרת , מחלות נשימתיות ועוד .
• כיוון שההורמון מסונתז בגוף מחומצת האמינו טריפטופאן , מומלץ לתגבר את התזונה במזונות העשירים בה .
• כיוון שחומצת האמינו טריפטופאן נאסרה לשיווק כתוסף מזון והמלאטונין בעייתי – התפריט התזונתי מקבל משנה תוקף.

הפרעות שינה נחלקות ל 4 קבוצות:

#1: נדודי שינה

השכיחה ביותר. כ- 20 אחוז מהאוכלוסייה המערבית ידעו לפחות תקופה אחת של כמה חודשים שהתקשו להירדם בה או התעוררו פעמים רבות בלילה.
השינה היא תהליך טבעי שמתרחש מדי ערב, אלא אם כן קיימת הפרעה המשבשת אותו.
לכן נדודי שינה הם למעשה הפרעת עוררות ולא הפרעת שינה; כלומר: שמגיעים לשעת השינה הרצויה ערים למדיי, מתקשים להירדם או ניפגע רצף השינה .
יתכן שנגרם מקפאין (קפה, תה, קולה) או מפעילות גופנית בשעות הערב. לאנשים הלוקים בנדודי שינה כדאי להימנע מהם.
גם תופעות רפואיות כגון פעילות יתר של בלוטת התריס והפסקת מחזור אצל נשים יכולים לגרום לעוררות שתפגע בשינה.
הסיבה השכיחה ביותר לנדודי שינה היא עוררות נפשית גבוהה בשל חרדה, מחשבות מציקות , ולחלופין ריגוש רב. מצבים כאלה ניתנים לטיפול בשיטות לא תרופתיות כגון הרפיה, ביו-פידבק, טיפולים פסיכולוגיים וגם בתרופות נוגדות חרדה.
תרופות שינה נועדו בעיקר לתקופות קצרות בגלל מצב נפשי חולף.

נדודי שינה, בעיקר באוכלוסייה הבוגרת, שכיחים אצל נשים יותר מאצל גברים.
תינוקות המתקשים להירדם או מתעוררים הרבה בלילה עושים זאת לרוב בגלל חינוך לקוי בהרגלי שינה. במחזור טבעי של שינה בתינוקות, הם מתעוררים פעמים מספר בלילה ושלא כהוריהם, הדבר אינו גורם להם עייפות. בשל החינוך הלקוי הם מזעיקים את ההורים בכל פעם שהם מתעוררים, והתוצאה: ילד עליז וטוב לב בבוקר והורים עייפים, כעוסים ועצבנים.

#2: הפרעות נלוות לשינה

כל הפעולות האוטומטיות בשינה כגון הליכת לילה, חריקת שיניים, זעקות ואפילו אלימות מתרחשות בזמן השינה העמוקה, בלי שהישן מתעורר או מודע לקיומן.
הפרעות אלו שכיחות בילדות וברוב המקרים חולפות מאליהן עם השנים. הן נובעות משיבוש כלשהו במנגנון המוחי שאמור להעיר אותנו במקרים כאלה.
יש להדגיש שהסיבה לכך אינה נפשית, וכן שהפרעות אלו אינן גורעות מאיכות השינה, אך מתח וחסך שינה יכולים להגביר אותן.
הטיפול בהן הוא סבלנות עד לחלוף ההפרעה עם השנים ושמירה – סד לילה לחורקי שיניים, שמירה מפני היפגעות של הליכת הלילה וכדומה.

#3: ישנוניות ביום

לא מעט אנשים משוכנעים ששנתם טובה, מכיוון שאינם לוקים בנדודי שינה.
כנגד זה הם עייפים בשעות היום, אך רואים בכך גזירת גורל ולא עדות להפרעה כלשהי. ארבעה אחוזים מהגברים ושני אחוזים מהנשים בעולם המערבי לוקים בתסמונת הפרעות נשימה בשינה. מדובר באנשים שפעמים רבות בשינה נשימתם נפסקת הפסקה מלאה או חלקית, המוח מתעורר ומחדש את הנשימה, והרבה פעמים רמת ריווי החמצן בדמם יורדת.

הפרעות אלו גורמות לעייפות ביום, להירדמות במצבים פסיביים, לתסמינים דמויי דיכאון והן מגבירות את הסיכון לתאונות. הפרעה זו היא גורם סיכון ליתר לחץ דם, למחלות לב ולאירועים מוחיים. מלבד העייפות ביום, תסמיניה הם נחירות ותחושת יובש בפה בבוקר. הישן אינו מודע להפרעה ובדרך כלל כועס על בן הזוג או בת הזוג הקובלים על הנחירות הרמות. אם יראו בתחושת העייפות בבוקר סימן אפשרי לשינה לא תקינה אז יותר אנשים יפנו את תשומת לבו של הרופא לאפשרות שמדובר בתסמונת זו. כדי להוכיח קיומה של הפרעת נשימה בשינה נדרש להיבדק במכון שינה הטיפול המועיל ביותר הוא לרוב הפחתה במשקל לצד פעילות גופנית אירובית. טיפול נוסף הוא התאמת מכשיר לשימוש ביתי, שמחובר בצינור גמיש ובמסיכה לאפו של הישן ומזרים אוויר המסייע לו לנשום נשימה תקינה. פתרונות כירורגיים של אף, אוזן וגרון הם בדרך כלל בלתי יעילים. אצל ילדים שכיחות ההפרעה נמוכה יותר, והיא עשויה לגרום לתופעות כמו הפרעות בלמידה וירידה בקשב ובריכוז. בשבילם הפתרון הוא בדרך כלל ניתוח להסרת שקדים או אדנואידים או שניהם.

#4: הפרעות בתזמון השינה

מצבים בהם מסיבה תורשתית השעון הביולוגי המתזמן שינה-ערות משובש.
ההפרעה השכיחה ביותר היא תסמונת השינה הדחויה:
אנשים המתקשים להירדם לפני השעות הקטנות של הלילה ומתקשים לקום בשעות הבוקר המקובלות. שעות הריכוז הטובות שלהם הן בערב וכמוהן גם הרעב.
מדובר בהפרעה ביולוגית מובהקת, המופיעה בילדות או בתחילת גיל ההתבגרות, והיא גורמת לקשיי תפקוד גדולים ובעיקר לעימותים עם הורים, מורים, מפקדים ומעבידים.
אי אפשר לשנות את השעון שינוי רצוני, אך אפשר לטפל בו ביעילות בנטילת התרופה מלטונין.

נטורופתיה, הפרעות שינה ועקרונות תזונתיים

תזונה להיפוגליקמיה :
מומלץ לצרוך מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, לאכול מספר ארוחות קטנות ביום ולהוריד מהתפריט פחמימות פשוטות.
צריכת מזונות העשירים בטריפטופאן בשעות אחר הצהריים ועד הערב.
הורדת מעוררים מהתזונה כגון קפה וקפאין ,משקאות אנרגיה, פחמימות פשוטות, אלכוהול, שוקולד, מריחואנה וסמים אחרים.
טיפול אנטי סטרס .
ירידה במשקל – בהתאם לצורך .

מומלץ להיוועץ בנטורופת לגבי נטילת תוספים כגון:
סידן
מזונות עשירים בסידן : ירקות ירוקים, דגנים מלאים, גרעינים, דגים, שומשום, פולי סויה, גזר, כרוב, שום, פטרוזיליה, עירית, אצות ים, פרות יבשים (תאנים), פפאיה, ברוקולי, מלון, אגוזי ברזיל .
מגנזיום
מזונות עשירים במגנזיום: אגוזים, דגנים, קטניות, טופו, ירקות ירוקים כהים (תרד), אבוקדו, דגים, בשר רזה, פירות יבשים, בננות.

אינוסיטול
מעמיק את שלב ה- REM בחלימה , משתתף במטבוליזם של סרוטונין ושל אצטיל כולין.
מזונות עשירים באינוסיטול : פירות הדר (מלבד לימון) , אגוזים, בוטנים, קטניות (חומוס, עדשים), שבולת שועל, אורז, צימוקים, שמרים, דגנים מלאים, ירקות ולציטין. 

ויטמין B קומפלקס, B6 , B3 וחומצה פולית המעורבים בתהליך המטאבולי של הנוירוטרנסמיטרים במוח, ביניהם סרוטונין, המסייע בוויסות השינה, B12.

נטורופתיה, הפרעות שינה – גופנפש

חוסר יכולת לשכוח את היום עשוי להיות קשור לאשמה. גם פחד ממוות, מאחר ושינה ומוות יכולים להיות קשורים בתודעה של האדם זה לזה. דיכאון, פחד וחוסר יכולת לסמוך על החיים הלוקים בבעיות שינה לעיתים מפחדים מהלילה, מפאסיביות. הם מזדהים עם הצד האקטיבי שבהם. מוות ומעברים הם נושאים חשובים בעבורם .
חסרה להם יכולת כניעה עצמית, הרפיה (self surrender).

סיכום,
קיים קשר הדוק בין דיכאון, חרדה, נדודי שינה ו-PTSD, הן מבחינה קלינית והן מבחינה סטטיסטית, ואלו הם למעשה, למרבה הצער, תוצר הגיוני של ההפרעה, עקב השיבוש בתפקוד מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף. אלו מתוחזקים על ידי הסימפטומים השונים של ההפרעה, ומתחזקים אותה במקביל. באופן הזה נוצר מעגל קסמים שמחריף את התופעות השונות של הסובלים מ-PTSD.

נטורופתיה לימודים, מכללת כרכור: תכנית ייחודית ומעמיקה בת 4 שנים, המשלבת בין תכנים אקדמיים קלאסיים, תזונה טבעית, צמחי מרפא, לימודי עבודה אנרגטית, לימודי גוף נפש ולימודי מגע. שמה דגש רב על הצד ההוליסטי תוך התייחסות ומתן ידע נרחב גם בתחום הרפואה המערבית.