אנגרמה – סוד ההנכחה הגופנית

ניק טוטון,

מחבר הספר  Embodied Relating: The Ground of Psychotherapy(הנכחה גופנית)

מדבר על אנגרמות:

המונח "אנגרמה" משמעו באופן מילולי "חרוט בפנים".

זהו מונח המביע את האופן שבו אנחנו מקבלים אנגרמות מאחרים לפני שאנחנו הופכים אותן לשלנו. האנגרמות התקשורתיות המוחשיות שלנו,

נוצרות במערכות היחסים הכי מוקדמות שלנו, ואנו משתמשים בהן, לטוב ולרע, בתור דוגמאות בכל ניסיון שלנו לנהל משא ומתן במפגשים חדשים.

האנגרמות עוצמתיות מאוד בעיצוב החוויה שלנו, ובאותה מידה, את החוויות של אחרים אותנו.

גופים אנושיים תמיד מגיבים ומסתנכרנים עם האנרגמות התקשורתיות של האחר, ותהליך זה בהקשר הטיפולי, מתואר באופן מסורתי בשפת ההעברה וההשלכה.

ההעברה הנגדית של המטפל הינה במידה רבה תגובה לא מודעת לאנגרמת ההעברה של המטופל, וההיפך נכון עבור המטופל: וכך נוצר הריקוד הפסיכולוגי.

לימודי פסיכותרפיה גופנית הוליסטית: אנגרמה – תיאור מקרה

על מנת להמחיש זאת בפשטות,

אספר לכם על מפגש עם מטופל,

במהלכו מצאתי שתשומת הלב שלי נמשכת ללסת המתוחה של המטופל,

שלהרגשתי ביטאה עמדה של התרסה עקשנית.

במהלך הטיפול,

פיתחתי שאיפה חזקה (ובלתי מבוססת) לרכך את המתיחות הזו, לכן, ברגע שהרגשתי שביססנו מספיק אמון בינינו, שאלתי אותו אם אני יכול ללחוץ על השרירים בזווית הלסת, תוך כדי שעודדתי אותו לנשום ולהפיק צלילים.

למרות שנראה שהוא מסכים לתהליך הזה, התוצאה לא הייתה טובה כלל:

המטופל נכנס מהר למצב של מצוקה וביקש ממני להפסיק, והאמון בינינו נפגע לזמן מה.

כמה חודשים לאחר מכן, לאחר ששכחתי לחלוטין את האינטראקציה הקודמת,

עשיתי זאת שוב.

גם הפעם, התוצאה הייתה דומה –

והאמת?

חזרתי על כך שוב מספר חודשים לאחר מכן!

אין זה מפתיע שהתוצאה הייתה גרועה יותר מפעם לפעם.

לבסוף שמתי לב שיש פה נושא הדורש חקירה.

בחרתי להיות פתוח עם המטופל לגבי חוסר האונים המובהק שלי להימנע מלחזור על הפעולה הזו, וכמה רע הרגשתי לגבי זה.

המטופל מצידו,

התחיל לדבר על הבריונות הגדולה שהוא חווה בתור ילד מאחיו הגדולים, ואיך הוא הרגיש שאינו מסוגל לספר להורים שלו.

נראה שהלסת הקפוצה הביעה הן את חוסר היכולת שלו לדבר,

את ההתרסה שלו בפני הבריונות,

ועצירת הבכי שלו – אשר יכול היה כעת להשתחרר.

שאלתי את עצמי:

למה נהגתי בצורה כל כך מטומטמת וחסרת רגישות?

נראה לי שהאנקטמנט הזה נוצר עקב כך שקלטתי בצורה בלתי מודעת את המסרים המורכבים והסותרים המוטבעים בלסת הקפוצה של המטופל שלי, והגבתי לכולם בבת אחת.

הגופנפש שלי ידעה שיש שם משהו שהוא צריך להגיד לי,

אבל בניסיוני לגשת לשם,

שחזרתי למעשה את סיטואציית הבריונות עצמה, והברחתי את הבכי עמוק יותר פנימה, כשבו בזמן הסיטואציה הראתה לי, במקום להגיד לי, את הסצינה המקורית.

אני עצמי אח בכור,

ויש לי אנגרמה של בריונות בעצמי, אשר הופעלה בעזרה טיפולית.

הציפייה המוחשית של המטופל לבריונות והתנגדותו לה סימנה לי לחזור על ההתנהגות שלי בילדותי, אשר גורמת לי כמובן להרגיש בושה בצורה מודעת, של ליהנות מכוחי הפיזי על מישהו חלש יותר.

לימודי פסיכותרפיה גופנית הוליסטית: אנגרמה כדואט

אנחנו שותפים שווים בריקוד הפסיכולוגי אשר הוזכר קודם:

כל תנועה קדימה של האיברים של רקדן אחד רומזת ומובילה, נותנת משמעות וגוזרת את משמעותה שלה מתנועה אחורה של האחר, וההיפך.

ושמעו!

הם מנגנים את המנגינה שלנו!

הריקוד הוא סינתזה ייחודית של אנגרמות תקשורתיות של שני שותפים, שבו כל אחד מהווה אקזוגרמה של האחר. שוב אנו נפגשים בסיבתיות מעגלית, גדילה הדדית.

במודל שאני מציע: העברה, העברה נגדית והשלכה –

הן כולן תופעות גופניות, המבוססות על הפעלה של אנגרמות פרוצדורליות, שהן תמיד מרומזות, כלומר מחוץ לתודעה, ולרוב גם מודחקות, כלומר לא זמינות לתודעה.

כאשר אנגרמות אלו פעילות במטופל,

קיימים מספר ערוצים בהם המטפל יכול לזהות אותן.

ניתן לבצע מעקב זה בצורה מודעת, עם תרגול.

בין הערוצים הזמינים, ניתן לכלול, לדוגמה, את ההשפעה של נוירוני המראה ביצירת הד בתוכנו של מה שאנחנו מדמים שקורה בתוך האחר.

בבט רוטשילד (1994) ואחרים הציעו כי הנטייה של מטפלים לשקף במובן רגיל יותר – בכוונה, או שלא, כדי להתאים ליציבה, לנשימה, לקצבי הדיבור ועוד של המטופל – הופכים אותנו לפתוחים במיוחד לסוג זה של הדהוד, כמו גם, כמובן, העמדה הכללית שלנו של הקשבה אמפתית.

זכרו,

כל בני האדם מושפעים ברמת הגוף על ידי המצב הרגשי של אחרים, בין אם אנחנו מכירים בכך או לא, בין אם אנחנו מברכים על כך או לאו.

כל המסר של השינוי ההתייחסותי בפסיכותרפיה הוא שכאשר המטפל מושפע על ידי אנגרמת ההעברה של המטופל, התגובה שלנו נמצאת מחוץ לשליטה המודעת שלו:

האנגרמות שלנו מופעלות, ואנחנו מושפעים עמוקות על ידי החוויות המוקדמות שהן מקודדות.

שני המשתתפים מוצאים את עצמם בתוך מערבולת בה הם נאבקים לשרוד, להרגיע את עצמם, ולהכיר במציאות של המצב כאן ועכשיו, והאחר.

לימודי פסיכותרפיה גופנית הוליסטית, מכללת כרכור: תכנית מקיפה על בסיס מודל טיפולי הנשענת על הפילוסופיה ההוליסטית, שמהותה ליווי אנשים בתהליכי הבראה משמעותיים, תוך עבודה רגשית והתפתחות אישית, המשלבת כלים טיפוליים ורבאליים – ‘שיחה והקשבה’, יחד עם כלי מגע ונשימה – ‘תנועה ויצירה’ ויכולת עבודה אנרגטית.