בארץ ישראל, המהווה אזור גבול ומפגש בין אזורי אקלים שונים, מעל 2,300 מינים של צמחים המוכרים לאדם ומייצגים כ-130 משפחות. ניתן למצוא בגליל ובפסגות הרי החרמון ומירון מיני צמחים שמוצאם מאקלים ממוזג וקר. צמחים ממוצא סודני או טרופי נמצא בנאות מדבר לאורך הערבה ובקעת הירדן. במדבר הנגב ומדבר יהודה, נמצא צמחייה ממדבר סהרה וצמחייה ים תיכונית גדלה בהרי ירושלים והכרמל בעוד שאם נרצה לחפש לענות נפנה לברכת המדבר וקורניות לחוף ולהר.

ליקוט צמחים: הכרות עם הטבע

הכרות עם הטבע מחזקת את ההיכרות שלנו עם עצמנו, עם התרבות וההיסטוריה שלנו. לפי הדרך בה התייחסה ומתייחסת האוכלוסייה המקומית לצומח, ניתן ללמוד על ההיסטוריה ועל ההווה של המקום והעם. תשובות לשאלות כגון: מה החשיבות שניתנה לטבע? האם ההתייחסות לטבע הייתה מתוך יראה או הערכה? וחקר מידת האמונה והיחס לטבע בטקסטים קדומים יכולה לתת לנו תמונה להתפתחותנו אנו בתור צאצאי ציוויליזציה זו או אחרת. הכרות עם אזורי הצמחייה של הארץ תוכל לעזור לנו להבין איפה לחפש את הצמחים בהם נרצה להשתמש.

קחו לדוגמה מרווה: לצמח כ- 700 מינים, 24 מתוכם גדלים בארץ.
חשוב לדעת לזהות בוודאות איזה צמח אנו מחפשים. אם לא נדע בוודאות איך לזהות מרווה משולשת, אנו עלולים למצוא את עצמנו עם צמח אחר ביד.

או דוגמה אחרת, תלתניים. במקרה זה הזיהוי קשה יותר עקב הדמיון בין המינים השונים. לתלתניים אין ריח או טעם מובהקים על פיהם נוכל לאמת זיהוי. לכן חשוב לרכוש ידע בוטני, להבין מה מחפשים ובעיקר להכיר את צמחי הרעל המעטים ולהימנע ממפגש איתם.

החלוקה הראשונית בעולם הטקסונומיה* היא לממלכות. במקרה שלנו ממלכת הצמחים. לרוב, מאפיינים אלו יכללו מאפייני פרח ופרי אך לעיתים גם צורת גבעול ועוד.

ליקוט צמחים: שורש

שורש מתפתח לרוב מתחת לפני הקרקע ומשמש לעגינת הצמח בקרקע וכן לספיגת מים וחומרים אי אורגניים. תפקידו של השורש בצמח לא מסתיים באספקת מזון מן הסביבה ויכול לשמש לאגירת מזון, אוורור, רבייה אל-זוויגית ,ובצמחים אפיפיטיים גם לתמיכה או לאחיזה. השורש נבדל מהגבעול ומשאר חלקי הצמח על ידי תכונות מבניות הייחודיות לו. היום ידוע ששורשים גם משמשים לתקשורת, עם עצים שכנים וקבלת מסרים מהסביבה.
שורשים הם מעיין חיישנים ודמויות מראה כמעט של העלווה. לכל "עץ" יש "עץ" תת קרקעי. קיימים שורשי אגירה – אצל הגיאופיטים, שורשי נשימה ובעיקר ולענייננו שורשים יונקים. המחולקים לשורש שיפודי- שורש מרכזי יחידי ההולך כלפי מטה וממנו יוצאים שורשים צידיים או שורשונים וציצת שורשים בה השורשים דומים זה לזה בצורה וגודל.

ליקוט צמחים: גבעול

הגבעול הוא חלק הצמח שנמצא לרוב מעל פני האדמה ונושא בדרך כלל עלים ופרחים. גבעול משמש על פי רוב למעבר מומסים ומים מהשורש ומהעלים לשאר חלקי הצמח. למקום בו יוצא העלה מהגבעול קוראים מפרק ובין שני חלקים כאלה יהיה פרק.

הגדרת הגבעול תעשה על ידי:
גבעול מעוצה או עשבוני
צורת הגבעול:
מעוגל, מרובע וכו'
על הגבעול:
חלק
שעיר
זיפי
קוצני וכו'.

ליקוט צמחים: עלים

צמיחת הגבעול נעשית בדרך כלל מהחלק העליון, קודקוד הצמיחה.
עלים יוצאים מהמפרק ובו יושב ניצן חיקי. העלה הוא החלק עושה הקסם, האחראי לתהליך הכל כך מיוחד הזה בעולם הצמחים התהליך בו חומר אנאורגני הופך אורגני בו אור ומים הופכים מזון, סוכר. התהליך המאפשר את הקיום לנו ולכל עולם החי.

טרף:
החלק השטוח שמכונה בפי העם עלה
פטוטרת:
החלק – עוקץ, הנושא את הטרף.
לעיתים נלווים עלי הלוואי.
את העלים נמשיך לחלק:
עלים פשוטים ועלים מורכבים.

איך מבדילים בין העלים?
בודקים את מיקום הניצן. הניצן אמין ונמצא אך ורק בחיק העלה ולא בחיק העלעלים שזהו שמם של העלים המרכיבים את העלה המורכב.

ליקוט צמחים: פרחים

הפרח מהווה בעצם את מערכת המין והרבייה של הצמח, אבל קשה להגדיר מה הם פרחים מבלי להבין את ההקשר הרחב שלהם בחיינו. אקהרט טולה הגדיר פרחים כ: "זיקוק של רוח הצמח, כרגע העילוי, המקום אליו כל הישות מתנקזת". פרחים משפיעים עלינו ברבדים רבים, מספקים לנו תחושת אושר, מסמלים לנו אהבה, חופש, מוות, התרחבות ולידה מחדש. במאה ה- 18 התפתחה שפת הפרחים- מסרים נשלחו, גורלות נקבעו על פי צבע, צורה, ריח ומשמעות. מבחינה אבולוציונית פיזיולוגית לצמח אין דרך לחזר או לקבוע מפגש רומנטי עם צמח חבר, על כן הם צריכים עזרה בחיבור בין החלקים הזכריים – אבקה מהאבקנים – לחלקים הנקביים – ביצית. בהתחלה התפקיד ניתן לרוח שפיזרה את האבקה ויצרה מפגש מפרה. עדיין ניתן למצוא צמחים רבים שהרוח היא מאביקתם. צמחים אלה מייצרים כמויות אדירות של אבקה בתקווה שחלקים ממנה יפגשו בנקבה, מה שדורש המון משאבים וגורם לבזבוז. עם הזמן, פרחים החלו לחלוק אבקתם עם החרקים שתוך כדי רפרוף והזנה, הפרו והפגישו את גרגירי האבקה עם הביצית. בכדי למשוך את החרקים החלו הצמחים להתקשט ולהתהדר בצבעים מושכים. מאמינים שהצורה הכי קדומה של פרח הייתה צלחת, ככה הכי נוח לחיפושיות. בהמשך יצרו הפרחים עוד גורם משיכה לחרקים, צוף, שמצריך השקעת אנרגיה פחותה מאשר אבקה וכך יכול הפרח לשמור את האבקה לעצמו. בהמשך התפתחו מנגנונים נוספים: שפתניים, מורכבים, צבע, צורה ועל הדרך צבעו את העולם ביופיים.

*טַקְסוֹנוֹמְיָה – שיטת מיון של עצמים מאותו תחום. שיטת המיון הנפוצה ביותר היא מדרגית, היררכית, אולם מקובלים גם סיווגים המגדירים יחסים מורכבים או פחות האובייקטים הממוינים. בעבר השתמשו במילה טקסונומיה רק במשמעות של מיון פרטים בעולם הטבע. בימנו, הורחבה משמעות המילה טקסונומיה לציון מיון בכל תחום כלשהו.

קורס ליקוט מכללת כרכור, מתאים למי שרוצים להתחבר לעצמם ולסובב אותם, למי שמבינים את החשיבות של הכרות הטבע לעומק, זיהוי צמחים מתאימים לריפוי, הבדלה בין מה מותר למאכל ומה אסור, אילו צמחים יכולים לעזור לנו להתהלך בעולם מתוך תחושת ביטחון הולכת וגדלה בעצמי ובסביבה.

תגיות