בהמשך למאמר הקודם:
הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD)
על פי הרפואה הסינית שלוש מערכות עיקריות נפגעות עקב טראומה ויוצאות מאיזון במה שאנו מכנים הפרעת לחץ פוסט-טראומתית – הכבד, הכליות והלב
על פי הרפואה הסינית יש לאזן את פעילות המערכות הרלבנטיות : כבד , כליות ולב באמצעות תזונה, שימוש בצמחי מרפא ועוד. בנוסף, דה-טוקסיפיקציה תהא מחויבת המציאות על מנת לשחרר את הסטגנציה שבאה בעקבות ההשלכות של הכעס, וכן במטרה לנקות את הטוקסיות המצטברת משימוש בכימיקלים השונים. אופני דה-טוקס שונים יתאימו לטיפוסים שונים, כך שבהתאם להיכרותנו את נושא הדה-טוקס ובהתאמה לטיפוס, מומלץ לבחור בשיטה האופטימלית לכל מטופל.
טיפול ב- PTSD: המלצות כלליות
גם בעיני רפואה סינית, אין תחליף יעיל יותר לטיפול במצבי טראומה מאשר פסיכותרפיה. המודל הטיפולי הפסיכו-תרפויטי כולל העצמה של הנפגע, אינטגרציה של הזיכרון ושל חלקי הזהות שבמטופל, וכן התמודדות עם השפעת הטראומה על זהותו והתנהגותו של הנפגע. מודל זה מעודד את הנפגע לקחת שליטה על חייו ולגלות עצמאות וקריאת מציאות תקינה, תוך למידת שיטות להפחתת הסימפטומים המשבשים את חייו. למרבה הצער, רוב נפגעי הטראומה אינם ממהרים לפנות לטיפול, כיוון שבמרבית המקרים הם פשוט מעדיפים לשכוח את הטראומה מתוך ניסיון להימנע מלהרגיש כאב.
רובם לא יעידו על עצמם כי הם סובלים מ-PTSD. לכן, למרות שאין תפקידנו לאבחן, אם כמטפלים נזהה סימפטומים שונים, יהיה זה קרדינלי להפנות לפסיכותרפיה אצל מטפלים שהתמחו בנושא. במרכזים שונים – כמו המרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ועמותת נט"ל – נפגעי טראומה על רקע לאומי – קיימות רשימות של מטפלים מוסמכים שניתן להפנות אליהם.
ישנו פיתוי אדיר להיכנס לנעלי המושיע בטיפול בנפגעי טראומה, שכן הסובלים מ-PTSD מביעים לא אחת תחושה גדולה של חוסר אונים. מאידך, תהא זו טעות, כיוון שהגישה הבריאה ביותר למטופל היא החזרת השליטה לחייו. כמו כן, המלצה לפעילות גופנית ושיטות הרפיה נוספות (אשר ידונו בפרק על דמיון מודרך ושיטות הרפיה) חיוניות להפגת מתחים וללמידת התנהגויות חדשות, אשר יכולות לשנות את חייו של נפגע הטראומה.
לאחר אירוע טראומתי ישנה תגובה האופיינית לנפגעים, אשר מתאפיינת בארבעת השלבים הבאים:
שלב ראשון: שלב המשבר
מאפיין את השעות והימים הראשונים שלאחר האירוע הטראומתי. חלק מהנפגעים יחושו צורך לדבר רבות על מה שעבר עליהם, חלק יכחישו את המשבר ויפגינו הרגשת שליטה מדומה, וחלק יפגינו אפטיות וריחוק. הפחד מחזרה של התקיפה וחוסר הבנה – "למה זה קרה לי" – יהיו דומיננטיים מאוד. לעיתים ילווה המצב בבכי רב. חלק מהנפגעים יחושו סלידה ממגע, חלקם האחר יחפש מגע אוהב ועדין.
שלב שני: שלב ההכחשה
בו ינסה הנפגע להראות לעצמו ולסביבה כי הכול בסדר. הסיבה לכך היא כי הנפגע חש שלסביבה נמאס לשמוע, או בשל הרצון להדחיק את הכאב. מצב זה יכול להימשך ימים עד שנים. זה השלב שבו עלולות להופיע התמכרויות שונות, הכאבה עצמית, בולימיה, וכן צורך בשינוי סביבת החיים המיידית במטרה לשכוח את הכאב..
שלב שלישי: שלב הייסורים
בו מחלחלת חווית האירוע הטראומתי פנימה. שלב זה מאופיין בדיכאון ותחושת אובדן, תחושה כי השליטה בחיים איננה קיימת עוד. הסימפטומים בשלב זה יכללו הופעת חרדה ופחד, סיוטים ושינויים בהרגלי האכילה והשינה, בעיות בתפקוד המיני, סומטיזציה, בעיות ריכוז והיעדר יוזמה ומוטיבציה, רגשות כעס, אשמה ובושה, פלשבקים וזיכרונות פולשניים, וכן התקפי זעם של הנפגע כלפי הסביבה וכלפי עצמו.
שלב רביעי: שלב ההשלמה
מתחיל כאשר הנפגע מתחיל את התהליך הארוך של ההתמודדות וההכרה עם רגשותיו ביחס לאירוע הטראומתי. מטרת שלב זה היא קבלת החוויה הטראומתית (כואבת ככל שתהא) כחוויה נוספת שנחוותה במהלך החיים. אם החוויה הטראומתית לא תיקלט ככזו בתפיסתו של הנפגע ואם היא לא תנוטרל מכוחה, יסבול הנפגע מבעיות בעקבותיה בתחומים רבים של חייו.
המלצות כלליות, בעיקר כדי לברור מה כדאי ומה מאוד לא מומלץ להגיד ולעשות במקרים של טיפול בסובלים מ-PTSD.
נטורופתיה לימודים, מכללת כרכור: נטורופתיה מאפשרת להבין, ללמוד ולאבחן כל אדם ממספר זוויות, ובסופו של דבר לבנות מהם תכנית טיפול ספציפית הרואה אותו כמכלול שלם ולא כאוסף של סימפטומים