נטורופתיה וסרטן הקיבה

תרגום מאמר מאת:
טינה קצ'זור,
רופאה נטורופטית (ND), מוסמכת באונקולוגיה נטורופטית (FABNO). העורכת הראשית של מגזין Natural Medicine Journal , סיימה את הדוקטורט שלה בנטורופתיה באוניברסיטה הלאומית לרפואה טבעית, והשלימה את ההתמחות שלה באונקולוגיה נטורופטית במרכזים האמריקאים לטיפול בסרטן בטולסה, אוקלהומה.
קצ'זור סיימה את התארים הראשונים שלה באוניברסיטת ניו יורק, בבפאלו. היא שימשה בעבר כנשיאה וכגזברית של התאגדות האונקולוגיה לרופאים נטורופטים ומזכירת הדירקטוריון האמריקאי לאונקולוגיה נטורופטית. היא פירסמה מאמרים במספר כתבי עת בביקורת עמיתים. קצ'זור מתגוררת בפורטלנד, אורגון.

הליקובקטר פילורי, נוגדי חמצון ושום במניעת סרטן הקיבה

תוצאות מחקר בעל סמיות, אקראי, פקטוריאל, מבוקר פלסבו

תבנית
מחקר בעל סמיות, אקראי, פקטוריאל , מבוקר פלסבו (מחקר התערבות שנדונג)
מטרת המחקר
לקבוע האם למיגור הליקובקטר פילורי ו/או לתיסוף שום ו/או ויטמינים (ויטמין C, ויטמין E, וסלניום) ישנה השפעה על תחלואה בסרטן קיבה או תמותה בטווח זמן של קצת מעל שני עשורים (22.3 שנים)
משתתפים
המשתתפים הינם חלק ממחקר ההתערבות בשנדונג. בשנת 1994, 3,599 אנשים התנדבו לניסוי, הכולל גסטרוסקופיה, ביופסיות ומתן דגימות דם עבור מבדקי הליקובטר פילורי. כל המשתתפים הגיעו מ-13 כפרים במחוז לינצ'ו, סין, איזור בעל תחלואה גבוהה בסרטן הקיבה. לאחר שיושמו כל הקריטריונים לאי-הכללה, ביצעו מעקב והערכות של סך הכול 3,365 משתתפים בין הגילאים 35-64.
התערבות
מתוך 3,365 המשתתפים, ל-2,258 היו נוגדני IgG עבור הליקובטר פילורי ול-1,107 לא היו. כל קבוצה קיבלה טיפול דמה או טיפול אמיתי למיגור הליקובטר פילורי כמו גם 2×2 קבוצות מחקר להן ניתנו תוספי ויטמינים ושום. פרטי הקבוצות הם כדלקמן:
• החל מה-15 לספטמבר, 1995, עד ה-29 לנובמבר, 1995, הקבוצה עם נוגדני ה-IgG (n=2,258) קיבלה 1 גר' אמוקסיצילין (amoxicillin) ו-20 מ"ג אומפרזול (omeprazole) (n=1,130) או מקבילת פלסבו (n=1,128) פעמיים ביום למשך שבועיים. במהלך זמן זה, אלה שלא היו להם נוגדני IgG (n=1,107) קיבלו תרופת פלסבו כדי לשמור על הסוואת כל המשתתפים.
• החל מינואר עד מרץ 1996, מבחני נשיפה לאוריאה הראו כי ל-382 משתתפים היו עדיין נוגדני IgG, והם קיבלו טיפול של שבועיים נוספים באמוקסיצילין ואומפרזול. על מנת להמשיך להסוות את המשתתפים, 383 משתתפים בעלי אותו מגדר, כפר וגיל קיבלו טיפול פלסבו.
• החל מה-30 בנובמבר, 1995, עד ה-31 במרץ, 2003, כל המשתתפים (n=3,365) נבחרו באקראי לקבל קפסולת ויטמינים (n=1,677) או פלסבו בעל מראה זהה (n=1,688) פעמיים ביום. כל קפסולה של תוסף ויטמינים הכילה 250 מ"ג ויטמין C, 100 יב"ל של ויטמין E, ו-37.5 מיקרוגרם של סלניום.
• החל מה-30 בנובמבר, 1995, עד ה-31 במרץ, 2003, כל המשתתפים (n=3,365) נבחרו באקראי לקחת קפסולה אחת של תוסף שום או פלסבו פעמיים ביום. תוסף השום (המותג בו השתמשו: Waukanuga) הכיל 200 מ"ג תמצית שום מיושן ו-1 מ"ג שמן שום מזוקק לקפסולה. בקבוקי הפלסבו הכילו כמויות מזעריות של שמן שום לשם הסוואה.

נטורופתיה ו- סרטן הקיבה

היענות המטופלים הייתה מצוינת.
במעקב של צריכת התוספים שנעשה דרך ספירת גלולות בביקורים החודשיים במשך 7.3 שנות תיסוף. כל התוספים והפלסבו הופסקו ב-31 במרץ, 2003. תיעוד של תחלואה בסרטן הקיבה, כמו גם סיבות המוות של משתתפי הניסוי, המשיכו במהלך תקופת המעקב בת 22.3 שנים, אשר הסתיימה ב-1 בדצמבר, 2017.
הפרמטרים שנבדקו
המדידה העיקרית הייתה לתחלואה ותמותה מסרטן הקיבה במהלך תקופת הניסוי (22.3 שנים). הכותבים שיערו את התחלואה מתוך בדיקות הגסטרוסקופיה שנקבעו מראש ומעקב קליני פעיל. הם וידאו כי סיבת התמותה היא סרטן קיבה דרך רישומים רישמיים, שכללו תעודות פטירה ורשומות בית החולים.
מדידות משניות כללו סיבות תמותה אחרות, כולל סוגי סרטן אחרים ומחלת לב וכלי דם.

תוצאה
תוצאה עיקרית: החל מ-1995 עד 2017, היו 151 מקרים של תחלואה בסרטן הקיבה ו-94 מקרי מוות בשל המחלה.

ממצאים עיקריים
כל שלושת ההתערבויות שויכו להפחתה משמעותית בתמותה מסרטן הקיבה. יחסי הסיכון המותאמים היו 0.62 (95% CI; 0.39-0.99) עבור מיגור הליקובקטר פילורי, 0.48 (0.31-0.75) עבור תוספי ויטמינים, ו-0.66 (0.43-1.00) עבור תוספי שום.
בניתוח זה, 22.3 שנים לאחר הבחירה האקראית במשתתפים, מיגור הליקובקטר פילורי ושימוש בתוספי הוויטמינים הובילו לתחלואה מופחתת ולתוספי השום לא הייתה השפעה סטטיסטית בהקשר לתחלואה בסרטן הקיבה.
בהקשר לתוצאות המשניות, לא היו השפעות מדידות בין אף אחת מההתערבויות לסוגי סרטן אחרים או למחלת לב וכלי דם במחקר זה.

סרטן הקיבה הוא סוג הסרטן החמישי הנפוץ ביותר, והגורם השלישי למוות מסרטן ברחבי העולם. רק סרטן הריאות וסרטן המעי הגס מובילים על פניו. 

נטורופתיה ו- הליקובקטר פילורי

ברחבי העולם, התחלואה משתנה מאוד, כתלות בתרבות ובאיזור, עם שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר באסיה המזרחית, מרכז אסיה, ובאמריקה הלטינית. בצפון אמריקה, התחלואה יחסית נמוכה, והיא עומד על 5.6 מתוך 100,000 מתוך כלל האוכלוסיה. בהינתן הנטייה הגנטית לסרטן הקיבה, חשוב לשים דגש קליני על מטופלים ממוצא אסייתי או לטיני המתלוננים על הקיבה. 

התחלואה הכוללת של סרטן הקיבה הייתה בירידה, עוד לפני מיגור הליקובקטר פילורי. ספציפית, סרטן קיבה שאינה קרדיה, אשר פוגע בחלק התחתון של הקיבה, נמצא בירידה. זה מיוחס לשינויים בתברואה, טכניקות שימור מזון, וזמינות טובה יותר של פירות וירקות טריים.
לאחרונה, מיגור הליקובקטר פילורי, המקושר לדלקת רפידת הקיבה וסיכון מוגבר לסרטן הקיבה, הוביל לירידה נוספת בתחלואה מסרטן קיבה שאינה קרדיה.
במקביל לירידה בתחלואה מסרטן קיבה שאינה קרדיה, מקרי התחלואה מסרטן קיבה קרדיה, הזהה לסרטן הוושט, גדלו פי שבע. הסיבות לכך אינן ברורות, אבל קיימת השפעה על השמנת יתר מרכזית, המובילה לבקע סרעפתי וריפלוקס.
בנוסף, סרטן קיבה קרדיה לרוב אינו מקושר להליקובקטר פילורי.
ניסוי ההתערבות בשנדונג החל בשנת 1994 והיה מחקר מתמשך עם מספר נקודות מעקב להערכת השפעות הזמן של ההתערבויות.
ניסוי זה גם נחשב כמחקר אונקולוגי מכונן, המראה לראשונה שמיגור של הליקובקטר פילורי מוריד את התחלואה בסרטן הקיבה. 
מיגור הליקובקטר פילורי הוא כעת אסטרטגיה מקובלת להקטנת הסיכון לסרטן הקיבה ברחבי העולם.

נטורופתיה והקטנת התחלואה בסרטן הקיבה

מחקרים שוטפים ממשיכים לקבוע את הדרכים הטובות ביותר ליצור תוכניות קהילתיות להקטנת התחלואה בסרטן הקיבה דרך מיגור הליקובקטר פילורי. 9,10
שתי נקודות קודמות בזמן לניתוח הנתונים בניסוי שנדונג היו 7.3 שנים לאחר המחקר האקראי, ו-14.7 שנים לאחר המחקר האקראי. ניתוח זה התבצע 22.3 שנים לאחר המחקר האקראי. הנתונים שנאספו מכל אלו יצרו פרספקטיבה על פני תקופה של ההתערבויות בהן השתמשו בניסוי. ממצא עיקרי במחקר זה הוא האימות כי מיגור הליקובקטר פילורי בטיפול הנמשך רק 2-4 שבועות מוריד בצורה משמעותית גם את התחלואה וגם את התמותה מסרטן הקיבה במהלך למעלה מעשרים השנים הבאות.
המגמה של תיסוף הויטמינים הייתה מכוונת להורדת התחלואה והתמותה מסרטן הקיבה, אבל לא הובילה לירידה סטטיסטית משמעותית במהלך 22.3 שנים. תיסוף שום לא הוביל להורדה בעלת משמעות סטטיסטית של תחלואה בסרטן הקיבה באף אחת מנקודת הזמן, אבל לאחר 22.3 שנים, שום הוביל לירידה בעלת משמעות סטטיסטית של תמותה מסרטן הקיבה. מכאן נובע כי טיפול מוגבל בזמן עם ויטמינים ושום (7.3 שנים, בין 1995-2003) השפיע על התחלואה והתמותה מסרטן הקיבה יותר משני עשורים מאוחר יותר.

נטורופתיה מגבלות

לא נעשה מעקב על נתונים על טיפולים עצמיים או במרשם רופא, כולל טיפולים ישירים בהליקובקטר פילורי, לאחר שנת 2003. כמו כן, לא היה מעקב אחרי סגנון חיים, תזונה ושימוש בתוספי תזונה אחרי שנת 2003. מחברי המאמר מודים במגרעות אלו, וטוענים כי ההסוואה והאקראיות בהם השתמשו במהלך הניסוי הובילו לאימוץ בלתי מוטה של גורמים אלה, ולכן אין זה סביר כי הם יוכלו לשנות את התוצאות.
ידוע כי אוכלוסיה זו לקתה בחוסר בוויטמין C ובסלניום, שני נוטריינטים בתיסוף הוויטמינים. יחד עם זאת, התוספים ניתנו במינון גבוה מהדרישה היומית, לכן לא ברור אם הרוויה או השפעות תלויות-מינון של הוויטמינים שיחקו תפקיד בהפחתת התחלואה והתמותה מסרטן הקיבה. גם אין זה סביר לקבוע אם הוספת נוטריינטים אלה הייתה מיטיבה עם אנשים ללא חוסרים.
כפי שקורה לרוב, מחברי המאמר מסיימים עם ההצעה שיש לבצע מחקרים נוספים לפני אימוץ ההתערבויות הטיפוליות לקהילה הרפואית. יחד עם זאת, קשה להצדיק לא להביא מטופלים לרוויה של ויטמין C, סלניום וויטמין E, ולהמליץ כי ייהנו גם משום בתזונות שלהם. שוב, יש לנו סיבה לקדם אימוץ של תזונה המבוססת ברובה הגדול על צמחים, בעוד שמחקר אחר מצביע על יתרונותיו של שום מסוג אליום. מחקרים נוספים ממשיכים להתבצע, אך אנו יכולים להיות בטוחים כי עצה זו לבריאות כללית תשרת את המטופלים היטב, ואולי אפילו תפחית את הסיכון לתחלואה או תמותה מסרטן הקיבה.

לימודי נטורופתיה – מכללת כרכור, עתיד מקצועי בעולם מתפתח. לימודי נטורופתיה כוללים מגוון שיטות אלטרנטיביות לאבחון ולטיפול כשנקודת המוצא היא: הגוף מסוגל לרפא את עצמו, כל שצריך הוא לעודד את המנגנונים הטבעיים שלו לפעול לאיזון ולריפוי.