נטורופתיה: PTSD ונזקי סטרס

בהמשך למאמר הקודם:
הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD)

במצב של בריאות תקינה, קיים במוח איזון טבעי של הורמונים ונוירו-טרנסמיטורים שונים האחראים על תפקוד תקין של הגוף כולו, וכן למצבים קוגניטיביים ונפשיים שונים. במצב של חווית סטרס ממושכת, באמצעות המנגנון העצבי ההורמונלי שהוא מפעיל, שחיקת מטבוליטים, וכן בגלל שיבוש רמות הסוכר הרצויות – יגרום להפרעה באיזון זה, ויתבטא בתחילה בעודף ולאחר מכן יאופיין בשחיקה של הקטכולאמינים במוח, הלא הם הדופאמין, הנור-אדרנלים והסרוטונין. ניתן להגיע למינונים נכבדים של מרכיבים אלו על ידי תזונה מותאמת.

נטורופתיה: שינה והפרעות שינה

לפי הנס הוגו ברונו סלייה (Hans Selye) שטבע את המונח סטרס (STRESS)– מידת הפגיעה כתוצאה מסטרס תלויה במצב הכללי של הגוף. כיוון שהמדובר בהפרעת דחק, לפי גישה פיזיולוגית אפשר בוודאות להוכיח כי אם הגוף יקבל רכיבי מזון איכותיים – הוא יפתח עמידות טובה יותר למצב. תפקוד מערכות ההתמודדות השונות של הגוף תלוי בראש ובראשונה ביכולת הגוף ליצור את ההורמונים, המתווכים הנוירולוגיים ושאר המרכיבים הנחוצים בכדי להתמודד. התמודדות פירושה הפניית משאבים להחזקת מערכת בתנאים לא שגרתיים, ברמת תפקוד סביר. אם אין משאבים – אין התמודדות תקינה. המרכיבים נמצאים, כמובן, במזון.

נטורופתיה: היפוגליקמיה ו- PTSD

היות שהמוח הוא האיבר המוביל בגוף מבחינת צריכת האנרגיה, והמקור הבלעדי (כמעט) המשמש אותו לייצור האנרגיה הוא סוכר, יש להקפיד ולהימנע ממצבים של היפוגליקמיה. מצבים היפוגליקמיים מאופיינים בסימפטומים נפשיים רבים – כגון, דיכאון, בלבול, חרדה, שינויים במצב רוח, עייפות, מבוכה ועצבנות ונדודי שינה – והם יחריפו סימפטומים קיימים. במקרים רבים קיים חוסר מודעות ואף נטייה להתעלם מהיפוגליקמיה ב-PTSD, למרות התיעוד הנרחב המצביע על קשר ישיר בין שתי התופעות. הקשר הפיזיולוגי מתבטא ברמות גלוקוז נמוכות בדם (בערכים, 70/110 mg/dl לאחר צום) המוגדרים כהיפוגליקמיה, ויופיעו במצב של סטרס ממושך בשל שחיקת ההורמונים אדרנלין וקורטיזול, האחראים, בין היתר, על איזון משק הסוכר בגוף. למעשה, היפוגליקמיה תהווה גורם סטרס בפני עצמה, כיוון שהגוף כולו והמוח בפרט אינם מקבלים את ה"דלק" הדרוש להם. כתוצאה מכך תופעל המערכת הסימפתטית, על מנת לאזן את רמות הסוכר בדם.
מצב זה יביא לשחיקת רקמות ותפקודים של הלבלב, הלב, המוח ומערכת החיסון. במצב מתמשך של PTSD שאינו מטופל נוכל לצפות – הודות למנגנוני שחיקה אלו – בטוקסיות גבוהה ואף בקנדידיאזיס.

נטורופתיה, לקטאט וחרדה

חרדה קלינית יכולה להיווצר מנוכחות גבוהה של לקטאט לדם. ההפרעות הביוכימיות החזקות ביותר נגרמות על ידי עלייה ברמת הלקטאט בדם או עלייה של לקטאט פירווט. לקטאט – צורה מסיסה של חומצת חלב – הוא השלב האחרון בפירוק הסוכר בדם, אשר נובע מהיעדר תהליכי חמצון תקינים אשר נגרמים במצב של סטרס ממושך. השלבים הראשונים של פירוק הגלוקוז עוברים ללא חמצן, עד שנוצר פירווט. השלבים המתקדמים עוברים בתהליכים חמצוניים, בהם מתבצע פירוק של פירווט לפחמן דו-חמצני ומים. כאשר יש חוסר בחמצן, פירווט הופך לחומצת חלב. כשהסירקולציה טובה – חומצת חלב עוברת לכבד, שם היא הופכת לפירווט או גלוקוז, בהתאם לצרכים של הגוף. כאמור, מנגנוני פינוי אלו לקויים בתהליכים מתמשכים של PTSD, והם יביאו לרגישות יתר ללקטאט.
על פי מלווין וורבאך, מחבר הספר השפעת התזונה על בעיות נפשיות, ישנם שישה קומפוננטים אשר ביכולתם לגרום לרמות גבוהות של לקטאט ולקטאט פירווט:
נוירוסטימולנטים כגון אלכוהול, קפאין, סוכר; חוסר בויטמיני Bx ובפרט B3, B6,
B1; חוסר בסידן ומגנזיום; מזונות הגורמים לתופעות אלרגיות.
תזונה בריאה ונשימה עמוקה ומודעת יכולים לשפר חילוף חומרים זה ולהוריד סימפטומים של חרדה.
שמנים אתריים מפנים חומצה לקטית – כגון שמן למון גרס – עשוי לעזור .

נטורופתיה, נוירו-סטימולטורים ונזקים מצטברים

הקשר השלילי שבין אלכוהול, היפוגליקמיה ו-PTSD
לאלכוהול יש השפעה מדכאת על המוח. צריכתו מגבירה את הפרשתם של הורמונים מהאדרנל, מפריעה לפעילויות רבות במוח, ופוגעת במחזור השינה התקין. צריכת אלכוהול מביאה גם להתפתחותה של היפוגליקמיה. בנוסף לכך, גורמת
צריכה תכופה של משקאות המכילים אלכוהול לירידה ברמות הויטמינים מקבוצה B, שנחוצים לתפקודה התקין של מערכת העצבים.
הסברה המוטעית כי השפעת האלכוהול מרגיעה, הופרכה במחקרים רבים כדוגמת המחקר הבא. המחקר נעשה על שתי קבוצות המונות 90 גברים בריאים, האחת תחת השפעת אלכוהול והשנייה תחת פלצבו. תוצאותיו הראו כי הגברים בקבוצה שצרכה אלכוהול סבלו יותר מחרדות. לסובלים מ-PTSD מומלץ להפסיק לחלוטין צריכה של אלכוהול.

השפעותיו השליליות של הקפאין על הסובלים מ-PTSD
צריכה מתמדת של קפאין קשורה למצבי דיכאון וחרדה, כיוון שקפאין הינו סטימולטור פיזי ומנטלי. קפאין עושה שינויים משמעותיים בכימיה של המוח. הוא יכול להחליף אדנוזין, השפעה אשר ניתן להשוותה להשפעה של ואליום. ואליום מחקה את פעילותו של האדנוזין במוח. שימוש כרוני בקפה משנה מהלכים כימיים אשר גורמים להתפתחות של מצבי דיכאון ותחושת חרדה.
במינונים שאינם גבוהים (50-200 מ"ג) הוא מעודד מרכזים שקשורים לפעילות מנטלית. כתוצאה מכך מוגברת המחשבה החדה והעירנות. אך ההשפעה של הקפאין על הגוף אינה מתמשכת. אחרי השלב ההתחלתי של עוררות, מגיע שלב של עייפות מוגברת. שימוש זה יביא למצב שבו מפתח האדם תלות בקפאין בכדי להעלים את תחושת העייפות. מחקרים הראו כי צריכה מופרזת של קפאין נצפתה אצל הרבה חולים עם הפרעות פסיכוטיות, ותחושת העייפות שהם חווים הינה פרופורציונלית לכמות הקפאין שצרכו.
מחקר אשר נערך בקרב סטודנטים הראה, כי בקרב קבוצה אשר צרכה כמויות גדולות של קפאין היה שיעור הסובלים מדיכאון גבוה לעומת קבוצת הביקורת ,אשר צריכת הקפאין שלה הוגדרה "נמוכה". נתון מעניין נוסף אשר עולה מן המחקר הוא, כי רמת ההישגים האקדמיים של צרכני קפאין הייתה נמוכה יותר. נראה כי ככל שעולה צריכת הקפאין, כך עולה שכיחותן של מחלות הנפש.
השילוב בין קפאין לסוכר מזוקק מהווה סיכון חמור עוד יותר מאשר קפאין בלבד באשר לתפקוד המוח ליצירת מצבים דיכאוניים. מחקרים הראו כי צריכה רבה ומשולבת של מזונות אלה, די בה לעורר ולהחמיר מצבים של דיכאון ושל חרדה.
חשוב לזכור: כאשר מפסיקים לצרוך קפאין יש סימפטומים של גמילה – "קריז" – הכוללים עייפות, כאבי ראש, רצון עז לשתות קפה.

השפעותיו השליליות של העישון על מצבי פוסט-טראומה
ניקוטין הנמצא בסיגריות גורם לעלייה בהפרשת ההורמונים של האדרנל, במיוחד של קורטיזול. עלייה ברמת קורטיזול במצבי דיכאון מתועדת במחקרים רבים. קורטיזול מעורר את הפעלתו של האנזים טריפטופאן אוקסיגנאז. בעקבות פעילותו של אנזים זה יורדת רמתה של חומצת האמינו טריפטופאן במוח, ובעקבות זאת יורדות רמות סרטונין והמלטונין. נוסף על כך, מפחית קורטיזול גם את רמת רגישותם של הרצפטורים לסרטונין, ופוגע כתוצאה מכך בפעילותו. עישון אף מפחית במידה ניכרת את רמות ויטמין C בגוף, אם על ידי ניצולו בתהליכי טיהור הגוף מן החומרים הרעילים והמזיקים הנמצאים בסיגריה, ואם על ידי הגברת צריכתו של ויטמין C בתהליכי ייצורם של ההורמונים האדרנליים. ידוע כי רמות נמוכות של ויטמין C במוח עלולות להביא לדיכאון ולמצבים היסטריים.

נטורופתיה: חומצות שומן חיוניות – אומגה 3 ואומגה 6 – ופוספוליפידים

חסר בחומצות שומן חיוניותDHA ו-EPA משויך לדיכאון ולהפרעות נפשיות שונות. כל תא בגופנו עטוף בקרום המכיל חומצות שומן בצורת פוספוליפידים, והם הקובעים במידה ניכרת את גמישותה ותפקודה של הממברנה. הרכב השומן הנצרך בתזונה יקבע גם את אופי הממברנה ואת הרכב חומצות השומן שמהן היא בנויה. פוספוליפידים אשר יופקו משומן רווי או מחומצות שומן מסוג טרנס, יהיו נוקשים יותר מפוספוליפידים אשר יופקו מחומצות שומן בלתי-רוויות. מאחר שחומצות שומן מסוג אומגה 3 הופכות את הממברנה לגמישה יותר, היעדרן בתזונה יפחית מיכולתו של התא למלא את תפקידו ביעילות. חדירות הממברנה, שהיא התוצאה של גמישותה, מאפשרת את יעילות פעילותו של התא ואת קיומו של הומיאוסטזיס תקין. היות שהמוח הוא המאגר הגדול ביותר של פוספוליפידים בגוף, יש להסיק כי לגמישות הממברנות חשיבות עליונה בשמירה על פעילותו התקינה של המוח.
בנוסף, הם מהווים מרכיב ביצור הורמוני הסטרס וביצור פרוסטגלנדינים, ומכאן חשיבותם העליונה.
מחקרים מראים כי חומצות שומן מסוג אומגה 3 עשויות להשפיע לטובה על מצבים נפשיים.
במחקר שערך הפסיכולוג אדוארד שוורץ מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי "דיוק" שבארה"ב, נמצא כי בני אדם שרמות הכולסטרול בגופם נמוכות מדי (פחות מ 160 מ"ג לדציליטר) נוטים יותר למצבי חרדה ודיכאון ואפילו לניסיונות התאבדות רבים יותר לעומת מי שרמות הכולסטרול בגופם תקינות או אפילו גבוהות. לכן, צריכת השומן חייבת להיות מאוזנת, ומומלץ להימנע מ"דיאטות כסח".

נטורופתיה: אנטי-אוקסידנטים והפרעות נפשיות

קיימות עדויות רבות המצביעות על קשר בין פעילות חמצונית מוגברת לבין הפרעות נפשיות. בפלסמה ובנוזל השדרה של חולים פסיכיאטריים התגלתה רמה גבוהה של מטבוליטים, המעידה על חמצון גבוה. כמו כן, נצפתה נוכחות נמוכה של חומצות שומן בלתי רוויות בפוספוליפידים של ממברנות תאי הדם האדומים – תופעה המצביעה אף היא על רמה מוגברת של חמצון שומנים בפלסמה.
הפוספוליפידים שבקרומי התאים הם רכיב חיוני בהעברת מסרים העצביים, ולכן נזק חמצוני הנגרם להם עלול לשבש את מעבר האותות העצביים, ולגרום לפגיעה ביכולת החולה לעבד אינפורמציה. טיפול באמצעות נוגדי חמצון בשלבים הראשונים של טראומה ימנע נזקי חמצון נוסף, ובכך ימנע הידרדרות נוספת.

נטורופתיה: GABA

GABA – בנזודיאזפינים (תרופות נוגדות חרדה) עובדות על ידי הפעלת קולטני GABA, אשר הינו מעכב עצבי בפני עצמו. ל- GABA אפקט מרגיע. במקרים של חרדות אין כמות מספקת של GABA במוח. הודות למחקרים חדשים, אשר הוכיחו כי GABA יכולה לעבור את מחסום הדם-מוח, צריכה של חומצה אמינית זו יכולה להפחית תסמינים של חרדה ודריכות יתר, ולמנוע עצבנות והפרעות שינה. שמנים אתריים מפעילים רצפטורים של GABA – לינלול – קיימים משל בשמן לבנדר, שמן ברגמוט, שמן ילנג ילנג קומפליט, שמן רוז ווד .

נטורופתיה לימודים, מכללת כרכור: נטורופתיה מאפשרת להבין, ללמוד ולאבחן כל אדם ממספר זוויות, ובסופו של דבר לבנות מהם תכנית טיפול ספציפית הרואה אותו כמכלול שלם ולא כאוסף של סימפטומים