במשך שנים רבות התמודדתי עם הפרעות אכילה שהשפיעו על בריאותי הפיזית והנפשית. ניסיתי שיטות טיפול שונות, אך התחושה הייתה שאני מנהלת מאבק מתמיד עם הגוף שלי במקום לחיות איתו בהרמוניה. רק כשהתוודעתי לעולם התנועה והיוגה, גיליתי את הפוטנציאל הטמון בגישה הוליסטית לריפוי. בהדרגה למדתי לשלב עקרונות מקורס מורים ליוגה ומלימודי נטורופתיה, כדי ליצור דרך חיים מאוזנת יותר ומקדמת החלמה. המסע שלי לקראת קבלה עצמית באמצעות תנועה מיטיבה, לימד אותי שהדרך לשינוי אמיתי מתחילה בבניית יחסים בריאים וטובים עם הגוף.

מודעות לגוף ולתחושות רעב ושובע דרך תנועה

אחד האתגרים המרכזיים בהפרעות אכילה הוא ניתוק מתחושות הגוף הבסיסיות כמו רעב ושובע. לעתים קרובות, אנשים עם הפרעות אכילה מתקשים לזהות מתי הם באמת רעבים או שבעים, ועשויים לחוות עיוותים בתפיסת תחושות אלו. הם עלולים לפרש רגשות כמו עצב, בדידות או שעמום כרעב פיזי, ולהגיב בהתאם על ידי אכילת יתר או הימנעות מאוכל. דרך עקרונות שנלמדים בקורס מורים ליוגה, התחלתי להתאמן בהקשבה עמוקה יותר לאיתותים העדינים של גופי.

הלימודים הדגישו את החשיבות של תרגול קשיבות (mindfulness) כלפי הגוף והחוויה הפנימית. למדתי להתבונן בתחושות הפיזיות בזמן אמת, מבלי לשפוט או לנסות לשנות אותן. תרגול יוגה, עם הדגש על נוכחות קשובה בתנוחות, אפשר לי להתחבר מחדש לתחושות פיזיות שהודחקו במשך זמן רב. התנועה האיטית והמכוונת עזרה לי למפות את האזורים השונים בגוף, להבחין בין גוונים שונים של תחושה, ולאפשר לעצמי להרגיש את מה שקיים מבלי לברוח או להיאבק בזה.

בהדרגה, פיתחתי רגישות גבוהה יותר להבדלים בין סוגים שונים של רעב. למדתי לזהות את תחושת הרעב האמיתית, הפיזית, שמתבטאת בקרקורי בטן עדינים, ירידה ברמות הסוכר ותחושת עייפות. זאת, להבדיל מרעב רגשי, שמגיע לרוב בפתאומיות ומתבטא בדחף עז לאכול משהו ספציפי. במקביל, התאמנתי בלכבד את תחושת השובע, אותם רמזים עדינים של הגוף שמאותתים על סיום הארוחה, במקום להכחיש אותם או להמשיך לאכול מעבר להם. תשומת הלב שפיתחתי דרך תנועה מדיטטיבית, אפשרה לי ליצור יחסים מזינים ובריאים יותר עם האוכל, מתוך הקשבה אמיתית לצרכים של גופי.

שיפור הדימוי העצמי וקבלת הגוף כפי שהוא

הפרעות אכילה לרוב מלוות בדימוי עצמי נמוך, ביקורתיות כלפי המראה החיצוני ושאיפה בלתי פוסקת לשנות את צורת הגוף. לעתים קרובות, אנשים עם הפרעות אכילה מרגישים חוסר שביעות רצון עמוק ממראה גופם, ועשויים להתעסק באופן אובססיבי במשקל, צורת הגוף ותפריט האכילה שלהם. הביקורת העצמית החריפה והציפיות הגבוהות מעצמם יוצרים מעגל קסמים של התנהגויות אכילה הרסניות ודימוי עצמי ירוד. קורס מורים ליוגה מדגיש את החשיבות של קבלה עצמית וחמלה. 

בקורס למדתי כלים מעשיים לטיפוח מערכת יחסים בריאה ואוהבת עם הגוף. דרך תרגול קבוע של תנוחות, מדיטציה ונשימה, התחלתי לפתח מבט מקבל וסלחני יותר כלפי עצמי. למדתי להתבונן בגוף שלי מנקודת מבט אוהבת ומכילה, להעריך את הייחודיות שלו ולכבד את צרכיו. תרגלתי להודות לגוף שלי על כל מה שהוא מאפשר לי לעשות, במקום להתמקד במגרעות נתפסות. בהדרגה, הצלחתי להחליף את שיח הביקורת העצמית בשיח של הכרת תודה וחמלה.

דרך היוגה גיליתי מחדש את היכולת ליהנות מהתנועה ולחוש הנאה בגוף, בלי קשר למשקל או למראה החיצוני. התרגול הקבוע אפשר לי לחוות את היופי והעוצמה הטמונים בתנועה, ואת התחושה המעצימה של זרימה אנרגטית בגוף. במקביל, שיעורי נטורופתיה חידדו את ההבנה שלי לגבי השפעת התזונה על הגוף והנפש, ועזרו לי לגבש תפריט בריא ומאוזן המכבד את הפרט. למדתי להקשיב לצרכים האמיתיים של גופי ולתת להם מענה הולם, תוך התחשבות ברגישויות ובהעדפות האישיות שלי. העמקת ההבנה לגבי הזנה נכונה של הגוף אפשרה לי גם להזין את נפשי בדרכים חדשות.

שחרור מתחים והפחתת חרדות הקשורות באכילה

מתח וחרדה הם רגשות שכיחים ומאתגרים עבור אנשים המתמודדים עם הפרעות אכילה. תחושות אלו מתעצמות לעתים קרובות סביב ארוחות או אירועים חברתיים הכרוכים באוכל, ועלולות להוביל להימנעות מאכילה או לאכילה כפייתית. בקורס ההכשרה ליוגה, נחשפתי למגוון טכניקות נשימה שמטרתן להרגיע את מערכת העצבים ולהפחית מתחים. למדתי ליישם נשימות עמוקות ואיטיות אל הבטן, תוך כדי הפניית תשומת לב למעשה הנשימה עצמו. התרגול הקבוע של טכניקות אלו, במיוחד לפני ארוחות, אפשר לי להתחבר למצב של רוגע פנימי ונוכחות ערה. תחושת השלווה שחוויתי הקלה על תחושות המתח והחרדה, וסייעה לי לגשת לאכילה מתוך איזון רגשי רב יותר.

בנוסף לנשימות, הקורס הקנה לי כלים נוספים להתמודדות עם מצבי חרדה וקושי. למדתי טכניקות מדיטציה כמו מיינדפולנס, המאפשרות התבוננות בחוויה הפנימית מתוך קבלה, וסריקת גוף, המסייעת בהרפיה ובשחרור של איזורי מתח. כמו כן, תרגלתי הפניית חמלה עצמית במצבים מאתגרים, תוך הכרה בסבל ובצורך בטיפוח אהבה וקבלה כלפי עצמי. בהדרגה, יכולתי ליישם כלים אלו גם בהקשר של האכילה והיחס לגוף. הם אפשרו לי להכיל את הקושי מבלי לברוח ממנו או להיסחף בספירלה של מחשבות שליליות וביקורתיות. למדתי להתמודד עם מצבי מתח וחרדה מתוך נוכחות, חמלה וקבלה רבים יותר. בכך, יוגה תרמה לי רבות למסע ההחלמה שלי מהפרעת האכילה ולפיתוח מערכת יחסים בריאה יותר עם האוכל והגוף.

הדרך להחלמה מהפרעת אכילה דורשת עבודה מתמשכת ורב מערכתית, אך אני יודעת שלימודי היוגה והתנועה מהווים נדבך חשוב ביותר בתהליך. ההתנסות האישית שלי הובילה אותי בסופו של דבר לרכוש הסמכה בקורס מורים ליוגה במכללת כרכור ולהמשיך ללימודי נטורופתיה מרתקים, מתוך רצון להעמיק את הידע ולחלוק את הכלים עם אחרים. אני ממליצה לכל מי שמתמודד עם קשיים תזונתיים ודימוי עצמי ירוד, לשקול שילוב של תנועה ככלי תומך בדרך. חשוב לזכור שההחלמה אפשרית, ושהגוף שלנו הוא בית יקר ערך הראוי לכבוד, הזנה וקבלה בדיוק כפי שהוא.