אכילה רגשית

כאשר הרעב הוא פיזי אזי מדובר במשהו פונקציונאלי לגמרי ללא רגשות נלווים. אכילה כמענה לתחושת רעב פיזי בלבד, מתן תשומת לב לאוכל והפסקת האכילה, כשהגוף "מאותת" ש"הספיק לו". כל אלו יובילו, בצורה טבעית, להורדה במשקל או שמירת משקל יציב לאורך זמן. החדשות הטובות הן שגם אם מאבדים את היכולת לזהות ולהיענות לרעב הפיזי בלבד, הרי שאפשר ללמוד את המיומנות המולדת הזו מחדש!
"הרעב לאוכל (כשאין מדובר ברעב פיזי), מסמל את הרעב לדברים אחרים" רעב לאינטימיות, לסיפוק בעבודה, להצלחה בלימודים. וכשהסיפוק וההצלחה בתחומים הללו מתמהמהים מלהגיע, השימוש באוכל נעשה בכדי להרגיש טוב יותר, ולו באופן זמני בלבד.

כיצד נדע להבדיל בין רעב פיזי לרעב רגשי?

על מנת להבדיל בין שני סוגי הרעב, יש לשאול את עצמנו מספר שאלות:

• מתי הייתה הארוחה האחרונה? –  לא הגיוני שהאדם יהיה רעב אחר ארוחה דשנה.
• האם יש תחושה של רצון להתבודד כדי לאכול?
• לקבל החלטה שמעקבים את המזון ב 10 דקות ועושים משהו אחר באותו זמן, אם הרצון לאכול חלף זוהי אכילה רגשית
• לעצור ולשאול: על מה מצביעה תחושת ה"רעב" ומה ישביע את רעבוני? זיהוי ואבחון מדויק של מקור תחושת הרעב יסייע למצוא לו מענה הולם.
• במקום לכעוס על האכילה, כדאי לזכור שרעב רגשי אינו דבר שלילי. הכרה בקיומו תאפשר להתייחס אליו יותר בהבנה. למעשה, הרעב הרגשי יכול להישמע כקולו או קולה של הילד/ה הפנימי/ת. ייתכן וחסר לו/לה משהו, או שהוא/היא כמה/ה לאהבה ולטיפול
  הראוי מצידך.

אם הקשר לאוכל עמוק יהיה קשה לנתק זאת לחלוטין, אבל המטרה העיקרית היא לרופף ולהרחיב את היריעה ולמצוא דרך שהאמוציות
שהופנו כלפי המזון יצאו על דברים אחרים, לשאול למשל את האדם מה אתה עושה כשאתה עצוב חרד מתוסכל ולפתוח איתו אופציות
אחרות (למשל אם הוא אוהב לצייר, לסדר פינה מוכנה לציור, אחרת המזון יהיה חזק יותר כשיש רשימה מפורטת קל יותר ללכת אליה)

האדם צריך להיות מודע שיתכנו רגעים של אכילה רגשית אבל אם מצמצמים אותם משיגים משהו וזו המטרה העליונה להביא את האדם
למודעות לעצמו ולרגשות שלו ולמנגנונים הטבעיים של רעב ושובע

למידע מורחב אודות לימודי נטורופתיה