השלכות של עודף משקל והשפעתו על הבריאות – נטורופתיה

על כל עליה של 1% שומן בגוף, גדל הסיכון לתמותה ממחלות ב-1% אם משקל הגוף עולה ב- 10% מעל המשקל התקין, עדיין אין האדם נחשב חולה אלא בעיקר סובל מבעיה, שמחייבת התייחסות…

כל 1 ק"ג של משקל-יתר מקצר את תוחלת החיים בשנה (נתון סטטיסטי), וככל שמשמינים יותר יורדת איכות החיים. כל 1 ק"ג שומן נוסף מעלה את משקל הגוף ב-1.3 ק"ג, המורכבים מ-1 ק"ג שומן ו-0.3 ק"ג רקמה שאינה שומן. כול ק"ג שומן מאריך את אורך כלי הדם בק"מ.

הבעיות מתחילות כאשר מגיעים ל-20% משקל-יתר: מתחילים לחוש ברע, הרגשת כבדות, קושי בתפקוד יומי וקשה לעיתים לבצע פעולות פשוטות, קשיי נשימה, בעיות עור, החמרה של בעיות אורתופדיות וכמובן השפעה חזקה על המצב הנפשי הקשור בדימוי גוף, ביטחון עצמי ועד להפרעות מצבי רוח ודיכאון.

משקל-יתר של 30%-40% גורם למחלות עם סיכון רב כגון סוכרת, יתר-לחץ-דם, סרטן, שומנים בדם, טרשת עורקים, מחלות אשר מתחילות אפילו ב-20% של משקל-יתר.

בנוסף לעומס על הלב ועל איברים פנימיים אחרים ,עודף משקל גורם לוורידים ברגליים ולבעיות גב משקל יתר מדלדל את האנרגיה כי צריך לסחוב את כל המשקל הזה.
בנוסף לא נראים כל כך טוב -וכשאנחנו יודעים שאיננו נראים טוב-אנחנו נוטים לא להרגיש טוב.

מצבורים גדולים או קטנים מדי של תאי שומן פוגעים בפריון

בקשר שבין מצבורי תאי שומן בגופה של האישה לפריון מעורב הלפטין. בשנים האחרונות הצטברו עדויות המראות כי עליה ברמת הלפטין (המופרש מתאי השומן) גורמת לירידה בגיל תחילת הווסת.
עליה בקילוגרם אחד עלולה לגרום לירידה בגיל תחילת הווסת בשבועיים. במילים אחרות:
רמת הלפטין המהוות מדד למאגר תאי השומן בגוף מאותתות להיפותלמוס שבמוח, כי יש מספיק שומן להשגת הריון בריא. בנשים שמנות תתכן הפרעה בתהליך הביוץ. ההפרעה נובעת מתופעת עמידות הרקמות לאינסולין. תופעה זו מלווה בשינויים הורמונאליים המונעים מחזורי ביוץ תקינים. אפילו בנשים שמנות שמחזורי הביוץ אצלן תקינים יתכן קושי גדול יותר להשגת הריון מבנשים בעלות משקל תקין. באותה מידה רמות נמוכות של לפטין, מצביעות על מאגרים דלים בשומן של התאים, מה שעלול לשבש את מחזורי הווסת ולהפריע לתהליך הביוץ, ההכרחי לקליטת הריון.

סינדרום התנגודת לאינסולין

כבד שומני, עודף משקל וסוכרת מהווים חלק ממכלול מחלות הנקראות יחדיו הסינדרום כולל: השמנה, בעיקר באזור הבטן (השמנה אבדומינאלית או השמנת "תפוח"), סוכרת מסוג 2 או נטייה לסוכרת (גלוקוז מעל הנורמה, אך עדין מתחת לערכים הנחשבים לסוכרת), יתר לחץ דם, רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, עם רמות נמוכות של הכולסטרול הטוב (HDL).
בזמן תנגודת לאינסולין יש קושי ממשי לירידה במשקל (מצבם של רוב הסובלים מהשמנת יתר).
וככל שתנגודת האינסולין תמשיך להחמיר – כך ילך ויגדל המשקל העודף.

השמנה וסרטן

שמנה מקושרת לתגובה דלקתית כרונית ומאופיינת בייצור משובש של ציטוקינים והפעלת מסלולים דלקתיים, לציטוקינים אלה חשיבות בהתפתחות עמידות לאינסולין ומכאן הנחת הקשר לסרטן מחקר פרוספקטיבי, רחב היקף, שפורסם באפריל 2003 ב-The New EnglandJournal of Medicine, עקב במשך 16 שנה (1988-1992) אחרי 900 אלף איש, העריך ש-20-14 אחוז ממקרי המוות מסרטן ניתן לקשור להשמנה. במחקר נמצא קשר בין עודף משקל לתמותה מסרטן ושט, מעי גס, כבד, כיס מרה, לבלב, כליות, multiple myeloma ו-non hodgkins בשני המינים.

בגברים נמצא קשר בין עודף משקל לסרטן פרוסטטה וקיבה ובנשים לסרטן שד, שחלה ורחם. מאז, פורסמו מחקרים נוספים שמצאו גם הם קשר בין עודף משקל והשמנה לסוגי סרטן אלה, כולל "מחקר מיליון הנשים" שפורסם ב-2007 וסקר מיליון נשים במשך חמש שנים.

השמנה אבדומינלית, שמוגדרת על ידי יחס בין היקף מותניים לירכיים, קשורה בצורה חזקה יותר לסוגי הסרטן המדוברים, יותר מאשר השמנה המוגדרת על ידי BMI.המנגנון שמקשר בין עודף משקל והשמנה לסרטן, זו בעיקר העמידות לאינסולין .
המנגנונים האפשריים לקשר מערבים את הגורמים הבאים: היפראינסולינמיה, רמות גבוהות של IGFs, עלייה בזמינות הורמוני מין וכן פקטורים המיוצרים על ידי רקמת שומן, כולל הורמונים וציטוקינים (אדיפוקינים) כגון לפטין ואדיפונקטין, נתונים ראשוניים ממחקרים חדשים מראים שתאי סרטן שד מבטאים תגובה ללפטין ולרצפטור ללפטין בעקבות גירוי של אינסולין, אסטרוגנים ו-IGF-I, גורמים שנמצאים ברמות גבוהות אצל אנשים שמנים.
לפטין, ברמה התאית, מתפקד כגורם מיטוגני ואנגיוגני. מחקרים אפידמיולוגים קושרים לפטין עם סיכון גבוה לפתח סרטן שד, ופרוסטטה . בנוסף, ללפטין השפעה עקיפה דרך גורמים אחרים לעלייה ברמות אסטרוגנים, שפעול הרצפטור לאינסולין ועוד.

דיכאון והשמנה

קובל לחשוב שאחד הסימפטומים המאפיינים אנשים הסובלים מדכדוך או דיכאון הינו תיאבון ירוד וירידה במשקל, אבל ישנם מקרים לא מועטים של אנשים הסובלים מדיכאון העולים במשקל או לא מצליחים להורידו.

ישנו סוג של דיכאון המכונה דיכאון אטיפי, הבא לידי ביטוי בתאבון מוגבר, אכילת יתר, שנת יתר ושכיחותו גבוהה יותר בקרב אנשים חרדתיים.

מחקר שנערך באנגליה ופורסם ב-Public Health בקרב 9,000 מבוגרים מצא כי סיכוייו של אדם שמן לסבול ממצבי רוח או הפרעת חרדה, כגון דיכאון, גדול ב-25% מסיכוייו של אדם לא שמן.
המחקר גילה גם שאנשים בעלי BMI גדול מ-30 הם בעלי נטייה גדולה יותר לסבול מדיכאון, מניה דפרסיה, חרדות ואגורפוביה (פחד מפני מרחבים פתוחים).

דיכאון והשמנה הם שני מרכיבים אשר יש ביניהם ככל הנראה יחסי גומלין והם מזינים האחד את השני, כך טוען עורך המחקר גיאורגי סיימון. "כאשר אנשים מעלים במשקלם הם נוטים להפוך למדוכאים יותר, וכאשר הם מדוכאים יותר הם מתקשים לאבד ממשקלם".

מחקר חדש קובע כי נשים בגיל העמידה, אשר סובלות מהשמנת יתר קיצונית, הן בעלות סיכוי רב יותר ללקות בדיכאון מנשים אחרות שאינן סובלות מהשמנת יתר.

 למידע מורחב אודות לימודי נטורופתיה מכללת כרכור, לימודים לקראת עתיד מקצועי מרתק ומאתגר הקבלה היא בעצם הנתינה. 
לימודי נטורופתיה כוללים מגוון שיטות אלטרנטיביות לאבחון ולטיפול.שמטרתם לעודד את הגוף לרפא את עצמו מתוך שאיפה לאיזון וריפוי.