שיטת האקומי: גישה סומטית וקשובה לטיפול / ד״ר ג׳רמי סאטון

כמטפלים, אנו מבלים זמן רב בהקשבה ממוקדת ללקוחותינו, על מנת להבין את הצרכים שלהם ואת הבעיות בפניהן הם ניצבים. אך מה אם אנו מחמיצים הרבה מאוד ממה שהם מתקשרים? 
שיטת האקומי עושה שימוש בקשיבות (מיינדפולנס) ובמודעות לגוף על מנת לחשוף את מה שאינו מודע ושאחרת יישאר נסתר. בשילוב עם גישה פסיכודינמית, האקומי מזהה את חשיבותם של אירועים בילדותנו ואת השפעתם על התנהגותנו, רגשותינו ותחושותינו.

מאמר זה מציע סקירה של שיטת האקומי וגישותיה הסומטיות והקשובות לטיפול בלקוחות, של ההכשרה הזמינה ושל טיפולה בטראומה.

מהי שיטת האקומי?

שיטת האקומי קיימת – ומשגשגת – מחוץ לפסיכותרפיה של הזרם המרכזי. ועדיין, עם פנייתה ההולכת וגוברת של הפסיכותרפיה לכלים כמו קשיבות לטיפול בשלומות נפשית, היא מתקרבת לעבודתם של רון קורץ (Kurtz) ועמיתיו בארבעת העשורים האחרונים.

אכן, מטפלי האקומי סייעו למטופלים להגיע למצבים קשובים וצפו בתגובות פנימיות למה שחוו עוד בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים, עת ייסד קורץ את Hakomi Institute (מכון האקומי) (Weiss, Johanson, & Monda, 2015).

מאמר זה מחויב לעבודת המכון ולכתביהם של שלושה מחבריו: האלקו ווייס (Weiss), גרג ג׳והאנסון (Johanson) ולורנה מונדה (Monda). ספרם ״פסיכותרפיית האקומי סומטית ממוקדת – קשיבות״ (2015, Hakomi Mindfulness-Centered Somatic Psychotherapy) מספק יסודות מקיפים לתיאוריה, לעקרונות ולטכניקות של השיטה. הוא מומלץ ביותר לכל מי שמעוניין לגלות עוד על הטיפול המרתק ומלא – התובנות.

למרות ששיטת האקומי היא אינטואיטיבית, היא דורשת אנשי מקצוע מיומנים ביותר, בעלי הבנה עמוקה של הטכניקות המעורבות על מנת לממש באופן מלא את הפוטנציאל שלה. לפי מכון האקומי, תרגול קשיבות ״מווסת רגשות, מגביר אושר ומחסן מפני מתח״ ואף ״מקדם טרנספורמציה עמוקה מבחינת פסיכולוגיה ואופי״ (Weiss et al., 2015).

שיטת האקומי: ומה פירוש הדבר עבור הלקוח?

לשיטת האקומי יש את הפוטנציאל להגיע עמוק אל תוך הזיכרון שלנו ולגשת לאמונות בסיסיות המעצבות את הבחירות שאנו עושים, את התפיסות שיש לנו ואת האופן בו אנו מגיבים לחיים.

הפרדוקס המסקרן הוא שכאשר אני מקבל את עצמי בדיוק כפי שהנני, או אז אני יכול להשתנות.
הפסיכולוג קארל רוג׳רס (2016)

אם אנו הופכים מודעים יותר לעצמנו, אנו נהיים פחות אוטומטיים בתגובותינו. אך על מנת לנוע מעבר לשיפוט אל עבר הבנה ואינטגרציה, יש להיעשות נינוחים אפילו ביחס לחלקים הקשים ביותר של מי שאנחנו – אפילו אם עדיין איננו מכירים אותם.

שיטת האקומי: כיצד אנו ניגשים לידע כה מובלע?

שיטת האקומי משתמשת בקשיבות מבוססת – גוף לחשיפת חוויות רגשיות וסומטיות על מנת לסייע ללקוחות לחקור את מודל המציאות שלהם. גופנו – האופן בו אנו מחזיקים אותו ומשתמשים בו – יכול לתקשר את מצבינו הפנימיים בקול רם יותר מהמילים שאנו אומרים (Weiss et al., 2015).

אכן, 70-80% מהתקשורת מתרחשת דרך איתותים סומטיים (רובם אינם מודעים) – האופן בו אנו עומדים, נעים, מדברים ונושמים. בעוד שהמילים המדוברות על ידי הלקוח הן בעלות ערך עצום, כך גם המסרים הלא-מילוליים העולים באופן ישיר מתוך אמונות הליבה ומודל העולם שלו.

תזוזה, הבעת פנים, אנחה או מחוות יד יכולים לתקשר בפתיחות כעס, עצב, רוגז ואפילו גועל. המטפל מחפש קשר עם הלא-מילולי, ביחד עם המדובר.
הפעולה של הפיכת אמונות וידע סומטי מובלעים כאלה לזמינים ללקוח היא חיונית להאקומי; לאחר מכן ניתן לאתגר הגבלת אמונות, ולזהות חדשות על מנת לשפר את התפיסות וההתנהגות.

מה בין שיטת האקומי, מיינדפולנס (קשיבות) וחוויה בזמן אמת?

למידת החוויה (השיחה בין המטפל ללקוח) בזמן אמת – תוך כדי שהיא מתרחשת – מספקת יותר מרק מילים לבדן.

המטופל עשוי להתבקש להבחין בתגובתו – זיכרונות, רגשות, דחפים או תחושות – ביחס להערה או הצהרה של המטפל בהתבסס על מה שצפה בו.

למשל, המטפל אומר ״הצרכים שלך חשובים״.

המטופל עשוי להגיב באופן נראה לעין ולהפגין סימנים של רוגז או חוסר נוחות, כמו נשימה מהירה יותר, תזוזה במושבו או הסמקה. כשדבר מה אינו מוכר או אינו נוח, עשוי להיות ללקוח קל יותר לזהות את התחושה מאשר את הרגש השוכן בבסיסה.

תובנה כזו עשויה להיות עוצמתית וניתן להמשיך ולחקור אותה במהלך הטיפול, על מנת להגיע לידע רב יותר של הנתיבים העצביים הרגילים המתעצבים בשלב מוקדם יותר בחיי הלקוח וגורמים לו להגיב בדרכים שאינן רצויות.

שיטת האקומי: כיצד אנו יכולים לבצע טרנספורמציה ואינטגרציה?

ראשית, המטפל צופה בהתנהגות ובאותות גופניים לפני שהוא משוחח עליהם עם הלקוח. לאחר מכן המטפל מבקש מהלקוח לחזור על כך אך הפעם לצפות באופן בו הדבר גורם לו להרגיש.

למשל, ווייס (2015) מתאר לקוחה עם נטייה להביט בו מזווית עיניה בזמן שהיא מדברת. כאשר ציין זאת בפנייה, היא התבקשה לעשות זאת שוב, אך הפעם להתבונן ישירות במטפל ולדווח כיצד היא מרגישה. למרות שהסבירה שהיא חשה פגיעה יותר כשהישירה מבט אל ווייס, כעת החלה להשתתף באופן פתוח יותר.

בעקבות טרנספורמציה כזו, שלב האינטגרציה מנסה למצוא דרכים לטוות ידע, למידה והתנהגות חדשים אל תוך חיי הלקוח. לעתים בנקודה זו כדאי לערב בני זוג ובני משפחה קרובים, שכן הם בעלי פוטנציאל לחתור תחת הטיפול (ייתכן שבלא ידיעתם).

כאשר המטופל מתחיל להחזיק בצורה איתנה יותר במודלי חיים חדשים ומועילים, זהו הזמן להתחיל לחשוב על הבאת הטיפול לכדי סיום.

האקומי: ארבעת העקרונות

טיפול האקומי משתמש ביריעה רחבה ומגוונת של טכניקות, מיומנויות וסגנונות שנופלים תחת ארבעה עקרונות בסיסיים (Weiss et al., 2015).

אחדות
בעוד שלעתים נפשותיהם של אנשים עשויות להיות מקוטעות, ישנו כוח עוקף המעודד תנועה אל עבר שלמות הולכת וגוברת.
אינטגרציה מתרחשת ברמות מרובות, ובכל שלב יכולה להיתמך על ידי אנשי מקצוע בעלי מיומנויות שונות, בהן תנועה, ביוכימיה, עבודת רקמות עמוקה ועוד.
בהיעזרנו בכמה מתורות הבודהיזם העתיקות, חיוני להבין שאיננו נפרדים זה מזה, אך באותה מידה אנחנו איננו אותו הדבר.

מה שנתפס בעינינו כמחסומים, חייב להישבר ולהיות מוחלף בהדדיות ונוכחות אוהבת.

אורגניות
שיטת האקומי כוללת פיצולי ריפוי – התפלגויות בין חלקים של הנפש, גוף ונפש, עצמי וסביבה, והתפלגויות טרנספרסונליות מקיפות (מעבר לאנושות, ליקום, לחוויה הרוחנית ועוד).

מטפלים מטפלים בכל פיצול בהתאם לאיכותו, נותנים מענה לחוסר התקשורת בין תת-רכיבים, רכיבים ומערכות, ומעודדים את יכולת השיקום הטבעית של האינדיבידואל בדרך לשלמות.

הוליזם נפש-גוף
באופן העולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים מתחום המדעים הקוגניטיביים ומדעי המוח, שיטת האקומי מזהה את הנפש והגוף כמאוחדים, לא כנבדלים. בלתי אפשרי לדבר על חשיבה או התנהגות מבלי לקחת בחשבון הן את ההיבטים הנפשיים והן את ההיבטים הפיזיים הסומטיים.

גישה זו מסייעת לבהירות הטיפול. הגוף משקף את חיינו הנפשיים-רגשיים הפנימיים, בעוד שהמוח מפקח ומגיב לאירועים פיזיים.

קשיבות
כשילד נעלם לרגע משדה הראייה בחנות, הוריו מאבדים כל מובן של שלווה נפשית ופיזית. הם אינם מבחינים בכך שהשאירו את ארנקם על הדלפק או שהם עוזבים את החנות כשבידיהם מוצר שלא שילמו עבורו.

ברגע כזה מתרחשים שינויים קוגניטיביים, פיזיים והתנהגותיים. אנו מרגישים חום, פניקה וחוסר יציבות. מיד עם הימצאו של הילד השלווה מתחדשת, החשיבה מצטללת והגוף חוזר לתפקוד נורמלי.

החיים עשויים להיות בעלי השפעה משמעותית על הווייתנו. ובכל זאת, באמצעות קשיבות יש ביכולתנו לשלוט במחשבותינו ולהביא את הלא-מודע אל המודעות, מה שמאפשר לנפש ולגוף להתאחד.

בעוד שקשיבות היא טבעית ואין לאלץ אותה, לעתים קרובות מועילות לה תמיכה של איש מקצוע ותחושות של ביטחון, מה שמוכר בהאקומי בשם חיבוק האי-אלימות (Embrace of Nonviolence) (Weiss et al., 2015).

קשיבות (מיינדפולנס) ושיטת האקומי

קשיבות היא מצב חיוני של תודעה שפירושו להישאר נוכח ולהיות קשוב למתרחש בנפש ובגוף. בצורתה הפשוטה ביותר, זוהי מודעות למחשבות, לרגשות, לנשימה ולגוף, עם חמלה וסקרנות, להבדיל משיפוט (Williams & Penman, 2016).

גישת הקשיבות היא להישאר פתוח, מבלי לפעול לפי דחפים, מחשבות ורגשות. היא איטית יותר מקצב החשיבה הרגיל שלנו, נכונה יותר לקבלה ופתוחה. לרוב, היא נלמדת דרך תרגול אינדיבידואלי, ללא מטפל, או כחלק מקבוצת מיינדפולנס.

קשיבות (מיינדפולנס) היא היבט חיוני של שיטת האקומי. היא יכולה לסייע למטפל להפוך מודע יותר וטוב יותר בזיהוי תקשורת לא-מילולית, תוך עידוד מצב מתבונן של הלקוח. יש לה את הכוח להוליך את האינדיבידואל עמוק אל הדפוסים הנפשיים המעצבים את האופן בו הוא מפרש את העולם, כולל כאלה שכבו בעבר במהלך עתות של מצוקה קיצונית, למשל אינטימיות וביטחון עצמי.

למרות שאין לצפות להארה ממושכת, תרגול מיינדפולנס יכול להציע באופן אקראי מודעות ותובנה עמוקות יותר, לצד היכולת להתבונן באופן אובייקטיבי על המחשבות והרגשות (הסובייקטיביים) שלנו. זאת ועוד, היא מספקת הבנה מסדר גבוה יותר של תהליכים נפשיים ושל הרה-אינטגרציה של רכיבים אינדיבידואליים ושל שיטות חשיבה.

ואכן, זוהי פרקטיקה יעילה ביותר לאיחוד חלקים נבדלים לגמרי של הנפש, היבט בסיסי של שיטת האקומי. במקום להיות חלק אחד בארגז הכלים (כפי שקורה בטיפולים רבים), קשיבות היא חלק חיוני ואינטגרלי מתהליך ההאקומי (Weiss et al., 2015).

לעתים קרובות נעשה שימוש בניסויי קשיבות ללמידה ברמת-ליבה (קבלה, אהבה, תחושות טובות לגבי העצמי) ולחקירת צורך הלקוח בהגנה ובשימוש באסטרטגיות הגנה. ״הארת הצד האחד תומכת בהארת האחר״ (Weiss et al., 2015).

שיטת האקומי – חקירת הרכיב הסומטי והחווייתי

המוח הרגשי שלנו מייצר תחושות, הידועות כסמנים סומטיים, שעוזרות לנו לקבל החלטות (Damasio, 2008).

לדוגמה, הפחד לעמוד מול קהל ולשאת נאום עלול לגרום לבטן להתהפך, בעוד שמפגש עם פרטנר פוטנציאלי חדש עשוי להוביל לתחושות חמות של ציפייה.

בדרך כלל אנו רואים את הרציונאליות ואת ההחלטות שאנו לוקחים כ״נובעות מהראש״, אך ״החוויה ממוקמת בגוף, שהראש הוא רק חלק ממנו״ (Weiss et al., 2015).

הראש מלא בזיכרונות ובמשמעות והופך לנתיב אל ליבת הלא-מודע שלנו. אחרי הכל, מחקרים מראים שבעוד שזיכרון מודע של מאורעות טראומטיים והרגשות הקשורים אליו עשויים שלא להיות זמינים להיזכרות, הם נגישים באופן סומטי, ברמה פיזית (Lambert & Kinsley, 2011).

במהלך טיפול האקומי, המיקוד הוא על הפיכת האינדיבידואל מודע לתחושות, לזיכרונות, לאמונות, לרגשות ולגישות כלפי האני והעולם. דבר זה נעשה באמצעות לימוד עצמי של היבטים מודעים של האני ושל חומרי ליבה. הבנה של ביטויים אלה של האני דרך הגוף הינה חיונית לכל סוג של פסיכותרפיה גופנית (Weiss et al., 2015).

מדוע איננו יכולים להסתמך על המוח?
לעתים, המוח אינו יכול לזכור, במובן מילולי ביותר. במהלך מצבים מתוחים מאוד, ההיפוקמפוס – המפתח לקידוד זיכרונות – עשוי שלא לתעד זיכרונות באופן שיאפשר לשחזרם במועד מאוחר יותר באופן מודע.

ואולם, הלא-מודע יכול להיחשף באופן חווייתי. זיכרונות מובלעים עולים אל פני השטח כשהלקוח מתמקד בגוף בהווה. באמצעות השימוש בקשיבות והיצמדות לחוויה ולזיכרונות, מצבי תודעה יכולים להגיע למודעות (Weiss et al., 2015).

טיפול בטראומה בשיטת האקומי

בספרו ״נרשם בגוף״ (2005) (The Body Keeps the Score) ד״ר בסל ואן דר קולק, שעבד עם ניצולי טראומה משך שלושה עשורים, מתאר את השפעת הטראומה על הגוף:
״קורבנות טראומה לא יוכלו להחלים עד שיכירו ויתיידדו עם תחושות הגוף שלהם. לפחד פירושו לחיות בגוף המצויים תמיד על המשמר. אנשים כועסים חיים בגופים כועסים״.

בשיטת האקומי, עבודה עם לקוחות המצויים בטראומה פירושה התמקדות בחוויות החושיות של הגוף. הטיפול מתמקד בעיבוד מלמטה למעלה, המתחיל בגוף ובתגובותיו ותחושותיו, להבדיל מגישה טיפוסית יותר, מלמעלה למטה, המתמקדת במצבים נפשיים וברגשות (Ogden, Pain, & Minton, 2014).

נסיכת היגיון בטראומה שחוו לקוחות נעוצה בתובנה פיזיולוגית, בדיוק כפי שהיא נעוצה בתפישה מושגית.
״קשיבות היא כלי רב-עוצמה בסיוע לגוף-נפש להבין ולעשות אינטגרציה לחוויות טראומטיות״ והיא מסייעת ללקוח על ידי (Weiss et al., 2015):
1. הצגת תחושת רגיעה ושקט.
2. האטת מערכת העצבים של המוח והגוף, מה שמספק הזדמנות לקליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית ליצור קשרים הכרחיים עם ההיפוקמפוס, החיוניים ל(רה)קונסטרוקציה של זיכרונות.
3. מתן הזדמנות חיונית ללקוחות לשמוע (להבדיל מלהיות בתוך) תהליכים טראומטיים.

תפקודים כאלה מתאפשרים דרך השימוש בקשיבות להפחתת הרעש והאקטיבציה במידה מספקת ולהפרעה לדפוסים הרגילים של מצבי פחד מבוססי-טראומה.

באופן מכריע, מטפל מיומן ביותר יכול לתמוך בלקוח תוך שהוא חווה (נוגע, טועם ומרגיש) את הטראומה באופן הולך וגובר דרך גופו (Weiss et al., 2015).

הכשרה בשיטת האקומי

מכון האקומי נוסד ב-1981 על ידי רון קורץ ומהווה את המשאב המרכזי להכשרה ומידע בנוגע לשיטת האקומי.
הוא מציע כמה קורסי הכשרה, הן מקוונים והן מבוססי כיתה.
הקורסים משתנים ומעודכנים במהלך השנה, אך הנה כמה דוגמאות ייצוגיות:
– הכשרה (מקיפה ומקצועית) בפסיכותרפיית האקומי סומטית קשובה
כוללת תיאוריות, טכניקות וגישות לטיפול בטראומה, נושאים אתיים ותמיכה בלקוחות במהלך הטיפול. מתקיימת באתרים רבים ברחבי העולם, בהם ארה״ב, אוסטרליה, ניו זילנד, אירופה, יפן וישראל.
– פסיכותרפיית האקומי סומטית קשובה: שיעור מקוון למתחילים
תכנית מקוונת בת שני מפגשים, המציגה התערבויות תרפויטיות קשובות בשיטת האקומי, מקרים לדוגמה, פעילות התנסותית, יישומים מעשיים וחשיבות הגוף בפסיכותרפיה.
– פסיכולוגיית האקומי סומטית קשובה: מבוא התנסותי מקוון
לימוד מקוון בשני חלקים (האחד בקצב עצמי והאחר בהובלת מנחה), הכולל את עקרונות שיטת ההאקומי, מעבר אל תוך נוכחות אוהבת, קשיבות וכיצד לבצע טרנספורמציה לפצעי ליבה.

כלי העזר של PositivePsychology.com
ארגז הכלים של PositivePsychology.com מספק כמה דפי עבודה טיפוליים מעולים הניתנים להורדה, וכלים התומכים בעבודה עם לקוחות בדרך להפיכתם לקשובים יותר.
– רכבת הסושי: יצירה קשובה של מחשבות חיוביות – מחשבות מתבוננות, להבדיל משיקוע מוחלט בתוכן, הן חיוניות לתרגול קשיבות.
– גלגל המודעות – תרגול קשיבות העובד היטב עם מטופלים ומציע השקפה חלופית על האופן בו המוח מובנה ועל איך לטפח תחושת מודעות לאינדיבידואל ולעולם.
– יצירת זמן שקט – מודעות הינה מרכזית לקשיבות. יצירת זמנים של שקט חיונית לחיבור הלקוחות לעצמם. מטרת כלי זה היא למצוא את הזמן והמקום הדרושים להכנסת קשיבות אל תוך לו״ז עמוס.
– הקשבה קשובה – בעוד שמודעות למסרים לא-מילוליים היא גורם מכריע בשיטת האקומי, חיוני בכל זאת שהמטפל ישמע את מה שנאמר. השתמשו בתרגיל זה על מנת להפוך נוכחים יותר כאשר מישהו מדבר.
– ריפוי דרך כתיבה – כתיבה אקספרסיבית עשויה להיות כלי בעל ערך לשלומות גופנית ונפשית. השתמשו בכלי זה על מנת ללכוד את המחשבות והרגשות העמוקים ביותר שלכם ולזהות צמיחה פוסט-טראומטית.
– סולם צמיחה הקשור למתח – נסו את ההערכה הזו על מנת להעריך את התוצאה הנתפסת של אינדיבידואל ביחס לאירוע שגרם לו למתח או לטראומה.
– 17 תרגילי קשיבות ומדיטציה – אם אתם מחפשים אחר דרכים יותר מבוססות-מדע לסייע לאחרים ליהנות מיתרונות הקשיבות, אוסף זה מכיל 17 כלי קשיבות מתוקפים עבור בעלי מקצוע. השתמשו בהם על מנת לעזור לאחרים להפחית מתח וליצור שינויי כיוון חיוביים בבריאותם הנפשית, הפיזית והרגשית.

האקומי – מסר לקחת הביתה

שיטת האקומי היא גישה מרתקת לתמיכה במטופל בדרכו לשלומות נפשית. אין ספק שהתמקדותה בהיבטים הפיזיים של ההוויה יכולה לספק תובנות שאחרת עשויות להיות מוחמצות או מובנות באופן גרוע.

דרך קורס מיינדפולנס ניתן למצוא דרך להיבטים רבים של טיפול השלומות הפיזי והפסיכולוגי. גישות מכוונות-גוף אף עשויות להוסיף ערך לארגז הכלים של המטפל, ולהרחיב משמעותית את הטכניקות הקיימות הזמינות כיום. ואולם, מכיוון שלעתים קרובות משתמשים במגע במהלך מפגשי האקומי טיפוליים לצד קשיבות, יש לנקוט באמצעי זהירות קיצוניים על מנת לוודא שהלקוח והמטפל בטוחים, ושהדבר מסייע ליחסי הריפוי ולא מעכב אותם (Weiss et al., 2015). לכן, חיוני שלמטפל יהיה בסיס טוב בהפרעות וטיפולים קליניים.

סקירה עדכנית של טיפולים התנסותיים, כמו שיטת האקומי, הסיקה שהם אפקטיביים לפחות כמו טיפולים אחרים בשיפור התמודדות פסיכולוגית ושהם עשויים לעודד את אמפתית המטפל (Mullings, 2017).

לימודי מיינדפולנס, מכללת כרכור, לחקור את שיטת האקומי ככלי אפשרי לסיוע בחשיפת מחשבות ואמונות לא-מודעות. הדבר עשוי לגלות יותר מאשר הטיפול הטיפוסי מבוסס הדיאלוג או לשמש לצד טכניקות אחרות, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.