fbpx

מחשבות על מיינדפולנס וחינוך

מכללת כרכור | מחשבות על מיינדפולנס וחינוך מאת: רויטל ורד - טבע

מאת:
רויטל ורד – טבע

ממקימות תנועת חינוך. הדור הבא
ומיוזמות כיתה רב-פעמית  

בעברית נקרא ה- מיינדפולנס, מודעות קשובה ומהותו תרגול הלפגוש את עצמנו בלי גינוי עצמי, עם הרבה נדיבות.
יש מי שרואים ב- מיינדפולנס מצב נפשי זמני, תכונת אישיות, דרך חיים או תרגול שמטרתו לטפח איכות חיים.

כתרגול, מדובר במהלך יזום.
תרגול שאדם עושה בצורה מודעת ובו הוא מסיט את תשומת הלב באופן מכוון מן החוץ אל הפנים — אל תחושות גופו, מחשבותיו ורגשותיו, מתוך עמדה נטולת שיפוטיות, מלאה חמלה עצמית וסקרנות.
תרגול שמטרתו להביא את התודעה למצב בו היא נוכחת בכאן ועכשיו, מסלקת רעשים מהסביבה ויוצרת שלווה ותחושת סיפוק עצמי.

מיינדפולנס: מודעות קשובה

רעשים מהסביבה…
זאת אולי הכותרת שמסכמת הכי טוב את חוויית הלימודים שלי.
מהגן ועד סיום התואר הראשון.
אף פעם לא הבנתי איך מצפים ממני לספוג ידע חדש בתוך חלל רועש, בוחש, כשמסביבי גופים זרים שמעלים ריחות וקולות לא לי.

מודעות קשובה הינה תהליך השואף לאיזון בין הגוף לנפש.
תהליך המבטא את האלמנט הרוחני, אלמנט שהוא חלק בלתי נפרד ממערכת חינוך יוצרת ומפרה.
בבסיס התפיסה נמצאת הידיעה שהלומדים הם לב לבו של מרכז תשומת הלב במערכת החינוך, מערכת שתפקידה לשים דגש על הצרכים, הכישורים והיכולות של כל לומדת ולומד. ה- מיינדפולנס ממליץ להסתכל על שנות הלימודים בבית הספר כמסע. מסע של יצירה אישית וקולקטיבית שמטרתו לכוון את דור העתיד לקראת התבגרות בריאה שתהפוך אותם לשותפים פעילים בשוק העבודה וההנהגה מתוך היכרות אמתית עם הכוחות שלהם.

תרגול מיינדפולנס: הדרך לחינוך משמעותי

אני,
שנולדתי בישראל בתחילת שנות ה-70 ומשמשת כיום כאם פעילה לשני ילדים (בן 7.5 ובת 13.5), יכולה לדווח שכל קשר בין התכוונות אצילה זאת ולחווית הלימודים שלי, הינו מקרי ביותר, בעצם…ממש לא קיים. כלומר, התכוונות זאת עבורי אינה נמצאת בגישה החינוכית הישראלית, גם היום.
טוב…ג'ון קבט־זין, אבי ה־מיינדפולנס להפגת מתחים, פיתח רק בשנות ה- 80 תהליך מדטטיבי שנועד לטפל בחולים כרוניים.
השיטה הוא ביסס הצליחה עד כדי כך שאפילו צמחו סביבה מחקרים מדעיים והיא משמשת כיום בדרכים מגוונות בטיפול קוגניטיבי ובחינוך,
מה לעשות שנולדתי עשר שנים קודם לכן?

מיינדפולנס מתייחס ברצינות רבה לאמירה דע את עצמך.
מהות התרגול היא הניסיון לבוא במגע עם מצבנו הנפשי, אותה תחושה רבת רבדים: תחושה־הרגשה־מחשבה שמשתנה מרגע לרגע.
אותה תחושה שאנו חווים בכל רגע ורגע מחיינו ומתוכה אנו פוגשים במצבנו הנפשי.
להבדיל מתרגולים אחרים שמטרתם השקטת, מיינדפולנס אינו מגדיר לנו זמן או מקום בהם יש לתרגל.
מיינדפולנס אפשר לתרגל בישיבה, בעמידה, בהליכה או בתנועה , תוך כדי שטיפת כלים או צפייה בסרטונים של חתלתולים מתוקים ביוטיוב.
מיינדפולנס ניתן לתרגל יחד או לבד, בבית או על חוף הים –
זאת משום שמהות התרגול היא הפניית תשומת הלב פנימה.

דמיינו לעצמכם יום לימודים שמתחיל בפעילות שכזאת.
תארו לעצמכם ילדים שפוגשים בשלווה, בכל בוקר.
פנטזו על עולם הרגשות שלהם ואיך יוכלו כתוצאה לעזור לעצמם ולצוות החינוכי במציאת דרכי פעולה מותאמים להם עצמם, מתוך היכרות פנימית עמוקה.
עכשיו תחשבו,
כמה כיף יכול להיות בבית ספר בו בתחילת הבוקר, בכל בוקר מתמקדים הלומדים והצוותים החינוכיים בחמש-עשר דקות של התמקדות בנשימות, או במעגל בוקר שמהותו שיח פתוח בין הלומדים והמחנך.ת.
חשוב שתזכרו, בכיתה של 35 לומדים מנעד רחב של ילדים.
כל ילד עם האנרגיה שלו, עם הכוחות שלו, עם מנעד הרגשות המאפיין אותו והיכול להשפיע דרמטית על מהלך היום והפעילות בכיתה.
מקסים, לא?

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן